"אני עצמי מעולם לא ניסיתי ללמוד את הטבע עם מחברת וזכוכית מגדלת בידִי. אני מעדיף לבלות איתו את זמני. מטיילים יחד או יושבים יחד, והאינטימיות בינינו גדֵלה עם העונות. את מה שלמדתי על אורחותיו למדתי בקלות, כמעט לא במודע, בעודי דג או מקים לי אוהל או סתם משוטט באפס מעשה. למנהגַי חסרי השיטתיות יש ללא ספק חסרונות משלהם, אבל יש להם גם יתרונות. מרדף מאומץ מדי מֵביס את עצמו. בשדות וביערות, יותר מאשר במקומות אחרים, הדברים כולם מגיעים אל מי שמחכה, כי הכול נמצא בתנועה וללא ספק יגיע במוקדם או במאוחר עד אליך." ג'ון בורוז, מתוך הספר.
ג'ון בורוז (1921-1837) הושפע בנעוריו מתורתו של רלף וולדו אֶמֶרסון ("איש העולם, שש מסות על אורחות החיים", נהר ספרים 2006). הוא נחשב לתלמידו וליורשו הרוחני של הנרי דייויד תורו. בורוז זכה לעידודו של המשורר ווֹלט ויטמן שהמריץ אותו לפרסם את מסותיו על הטבע והיה לידידם של איש הטבע ג'ון מְיוּר ("מסעות לאלסקה", נהר ספרים, 2007), של הממציא תומס אדיסון, של נשיא ארצות הברית תאודור רוזוולט ושל אישים משפיעים נוספים. המסה "הבשורה על פי הטבע" ראתה אור לראשונה בספרו של בורוז Time and Change, בוסטון, 1912.