מלחמת "שלום הגליל" (1982), שנועדה לסלק את ארגוני הטרור הפלסטיניים מאדמת לבנון ולהסיר את האיום מעל צפון ישראל, התנהלו הקרבות האחרונים של צה"ל מול צבא אויב סדיר. המחלקה להיסטוריה של צה"ל חקרה את המלחמה באופן מקיף ומעמיק – הן את תחום קבלת ההחלטות ברמה האסטרטגית רבתי והן את המבצעים היבשתיים ברמה המערכתית והטקטית בלחימה אל מול המחבלים ומול הצבא הסורי האוחז בלבנון. הספר שלפנינו הוא מעין נייר לקמוס חשוב לבחינת תהליך בניין הכוח והכנתו למלחמה, וכן לבחינת תפקודן המבצעי של היחידות המסתערות והמסייעות של האוגדות 90 ו–880 כחלק מהעוצבה הטקטית הגדולה ביותר שהעמיד צה"ל אי פעם - גיס 446. זאת, תוך כדי התמקדות בחלקו של גדוד השריון 362 בלחימה המוכרת מאז בשם הקרב בסולטאן יעקוּבּ. בשל רגישותו של המחקר, הוקדש זמן רב בניסיון למצות עד תום את מגוון המקורות אשר עמדו לרשות החוקר ובהם: יומני מלחמה, דוחות לאחר קרב, רשתות קשר, תצלומי אוויר, ראיונות ומסמכים אישיים רבים. הספר שלפניכם נשען על מחקרו היסודי והמעמיק של ד"ר רפאל יקר, שנעשה במחלקה להיסטוריה של צה"ל ונערך ועודכן בידי חוקר המחלקה אל"ם (במיל´) בעז זלמנוביץ, והוא מהווה נדבך נוסף בחזון המחלקה לפרסם את מחקריה לציבור הרחב, וליצור בכך תשתית עובדתית ורשמית של מלחמות ישראל.