תּוֹם וְאָבִיו אוֹהֲבִים לִבְנוֹת בְּיַחַד מְכוֹנוֹת מְיֻחָדוֹת.
הַמְּכוֹנוֹת שֶׁלָּהֶם מְהִירוֹת, מְשֻׁכְלָלוֹת, קְסוּמוֹת וּמֻפְלָאוֹת.
אֲבָל יוֹם אֶחָד אַבָּא מְפֻטָּר מֵהָעֲבוֹדָה, וְעֶצֶב מְמַלֵּא אֶת הַבַּיִת.
אוֹ אָז צָץ בְּמוֹחוֹ שֶׁל תּוֹם רַעֲיוֹן שֶׁיִּקַּח אֶת הַמְּכוֹנוֹת שֶׁהִמְצִיאוּ,
וְיַעֲשֶׂה מֵהֶן מַשֶּׁהוּ שֶׁטֶּרֶם נִרְאָה כְּמוֹתוֹ, אֲפִלּוּ לֹא בַּדִּמְיוֹנוֹת!
סֵפֶר קָסוּם וְשׁוֹבֵה לֵב, עַתִּיר דִּמְיוֹן וּרְגִישׁוּת יוֹצֵאת דֹּפֶן,
עַל חֲשִׁיבָה מְקוֹרִית, הַמְצָאוֹת מַהְפְּכָנִיּוֹת, רוּחַ אוֹפְּטִימִית
וּבְעִקָּר - עַל הַקֶּשֶׁר הַמְּיֻחָד שֶׁבֵּין יֶלֶד לְאָבִיו