חטיבה 600 במגננה, ובלחימה על ראש הגשר במלחמת יום הכיפורים

הייתי קצין סיור צעיר בחטיבה 600 בזמן המלחמה ו14 שנים עבדתי בחקירה, ובכתיבתו של הספר, שמילים אלה הן המילים הפותחות אותו:

"האם ידע מישהו בחטיבה 600 בקיץ 1973 שתפרוץ מלחמה? האם ידע מישהו בערים, במושבים, בקיבוצים, במרחבים הפתוחים, בעיתונים, במדורת השבט הטלוויזיונית שתפרוץ מלחמה בסתיו?...
בפיקוד הדרום ובאוגדת המילואים 143 דווקא התכוננו למלחמה עתידית. נערך שם תרגיל אוגדתי שלדי. מישהו בצה"ל נתן לתרגיל את השם 'חולות נודדים'..."

אנשי חטיבה 600 (כמו החטיבה האחות 421), נשאו בעומק נפשם את נופי סיני וחוויות הלחימה במלחמת ההתשה, לאחר האופוריה הגדולה של מלחמת ששת הימים.
דרך מלחמתם משתקפת החברה הישראלית בדורות ההם על כל רבדיה, ומתבארים השינויים העמוקים שחלו בחברה הישראלית מאז ועד היום.

בשנות המחקר ראיינתי כ - 140 חיילים, מפקדים ובני משפחה.
הספר אותו כתבתי עוקב אחרי מהלכי הלחימה של חטיבה 600 על ציר הזמן של יומני המבצעים (שעות וימים). זהו ספר היסטוריה רב שכבתי, ורב סוגתי, והוא דן במלחמה משלוש נקודות תצפית עיקריות:א הצד העובדתי – מה היה בשטח, לאור העדויות הריאליות, שהן: האזנה ותמלול של פקודות ומהלכים על פי רשתות קשר. נ.צ של מיקום כלים שלנו ושל האויב, חיפושי נעדרים ופענוח של תצלומי אוויר. תחקירי צה"ל לסוגיהם השונים, שנערכו קרוב לזמן ההתרחשות. תעודות כתובות של פקודות הצבא, ידע מעיתונים ומכלי תקשורת לכל סוגיהם. ב הצד הפרשני - 1. פרשנות המהלכים הצבאים ותהליכי קבלת ההחלטות לאור ניתוח העובדות המדידות ובסיוע מחקרים שנכתבו. מכאן שנבדקו בקפדנות תרשימי הזרימה, המהלכים, וזיקות הגומלין בין רמות הפיקוד השונות. חזית הדרום, האוגדה, החטיבה, הגדוד, והפלוגה. לעיתים קרובות נבחנו פרטי לחימה עד רמת הטנק הבודד. 2. פרשנות שעולה מהעדויות מנקודת ראותו של הלוחם, לא רק מהצד העובדתי, אלא גם מהצד החוויתי הסובייקטיבי, בבחינת הפרשנות של האירועים שחווה האדם בקרב, לאור מצבו הקיומי והנפשי בזמן הקרב ממש. לעדות זו יש קיום בפני עצמה, וערך להבנת המצב הקיומי הקיצון בו נתון האדם בקרב. לעדות כזו (אף כי לפעמים אינה תואמת את הברור העובדתי) יש ערך רב בהבנת המלחמה משום שהיא אינה נפרדת כלל מנפש האדם, והשפעתה גדולה על האופן שבו מקבל האדם החלטות רציונליות או אי רציונליות בקרב.ג הרקע החברתי תרבותי - הרקע המשפחתי של הלוחמים, השלכת המלחמה על המציאות הקיומית של הלוחמים ומשפחותיהם מנקודת מבטם, ומנקודת מבטם של בני המשפחה אז והיום. כאן עולות וצפות שאלות היסוד דרכן משתקפת החברה הישראלית כיום על השינויים העמוקים שחלו בה מאז מלחמת ששת הימים. דרך נקודת התצפית של העדויות שמובאות לפי תומן, נפתחות בעיקר שאלות חקר לגבי 'כיוון נסיעתה' של החברה הישראלית. מלבד ערכן הפרשני של העדויות, לחלקן יש גם ערך ספרותי.
במלחמת יום הכיפורים הייתה חטיבה 600 חטיבה צעירה באוגדה 143 שהרוב המוחלט של לוחמיה היה דור ילדי ראשית המדינה הצעירה, חניכי 'כור ההיתוך', ילידי הארץ, ובני מהגרים יוצאי המעברות, שנשאו על כתפם את מלחמת ההתשה ומאורעותיה ואת דימויי מורשת הקרב שלה.

חברה שמנהלת מלחמות צריכה לשקול לעומק את השלכותיהן גם כשהן הכרחיות, ובמיוחד כשאין הסכמה רחבה על הגדרת הכרחיותן. יש לדעת ולהכיר לפחות, את המחירים שמשיתה המלחמה על החברה במירקמיה העמוקים ביותר.
אין כמעט גבול ואין מתום לתעצומות הנפש של אנשי החטיבה (כמו גם בחטיבות אחרות), שנתנו את כל מאודם וכל נפשם בהגנה על מדינת ישראל.