“אברהם לינהרט גולל בספרו "כתם שחור על גב ברבור" תעלומה. הסיפור נע בין הז'אנרים: רומן ופרוזה, ומשולב במתח עם קורטוב של פירורי פעולה.

אסף בנם של עודד ורונית אופק ואח לאיילת. עודד עובד בשרות הכללי, רונית מבקרת בכירה במשרד החינוך ואיילת לומדת רפואה.

באחד הימים אסף נכנס הביתה בתעופה, רטוב מגשם שוטף וכמתבגר חשב ששאלותיה של רונית אינן ראויות להתייחסות. לעומת זאת הוא שאל אם אביו בבית. כשנשאל על ידי רונית למה הוא שואל, "סתם, רציתי לברר איתו משהו." (עמוד 6)

כשעודד נכנס הביתה לאחר יום עבודתו אסף התנפל מיד על אביו: "אני יכול לשאול אותך משהו?" (עמוד 6)

מה הטריד את אסף?

במסגרת סדרת הרצאות בנושא היסטוריה אנושית וחברה, שאול המרצה התארח בבית הספר והזכיר את סבתו של עודד – יוליה אימו של צבי (אביו של עודד). שאול סיפר לתלמידים שיוליה עזרה לנאצים, והוצגה כמפלצת ששיתפה פעולה עם הנאצים בשביל כסף. היא עשתה איתם עסקים, הסגירה יהודים, הלשינה והרבה מתו בגללה. באותה הרצאה המרצה גם רמז שהיו לה מאהבים נאצים.

עובדות אלה סתרו את כל מה שאסף ידע על סבתא יוליה, שהייתה גיבורה והצילה יהודים בשואה.

לראייה אסף הגיש להוריו צילום קטע מהטלפון הנייד שלו המוכיחים את דברי המרצה.

האם זה נכון?

אסף המופתע מסיפורו של המרצה מאשים את הוריו בהסתרת עובדות על משפחתו ועל סבתא של יוליה.

עודד כששמע מפיו של בנו את פיסת ההיסטוריה שהטילה צל על משפחתו, החל להיות מוטרד ומאידך גיסא פותר את בנו ב: "אני חושב שמדובר במישהי אחרת." (עמוד 9)

מכאן ואילך עודד יוצא לפתרון התעלומה ונכנס למערבולת השואבת לתוכה את כל המשפחה.

המסע של עודד מפגיש אותו עם זרם דתי, ומאידך המשפחה מתחילה לעבור שינויים, ומתנהלת כל העת בכיבוי שריפות, ובד בבד איילת המאוהבת בקובי שחזר בתשובה נגררת לעולם אחר.

עודד לא מסכים עם הצללית שהוטלה על משפחתו ויוצא למסע חקירות משלו. הוא טס לחו"ל, מנסה לאמוד על שורשי המשפחה, ולשנות את המציאות. ככל שהוא התעמק בפרשה, המשפחה סבלה מהתנכלויות ונתקלה בהפתעות חדשות לבקרים.

אני מודה שלעיתים "ההפתעות" הזכירו לי סרט ריגול ופעולה בסגנון ג'יימס בונד.

תצטרכו לקרוא כדי לחשוף מי מתנכל לעודד ומשפחתו ומפר את השלווה.

הכתיבה מגוללת בפרקים קצרים, קצביים ומרתקת. בד בבד הסופר לא מהסס להציף את דעתו על אי שביעותו ממה שקורה בצמרת המנהלת את המדינה, וכיצד המרקם האנושי משתנה לנגד עיניו שלא על דעתו.

אברהם לינהרט מסיים את הספר באפילוג לא אופטימי, ומלין על השתלטות הדת על מדינת ישראל ועד כמה הארץ נתונה באווירת נכאים. המדינה מתנהלת בין שני עמים: חילונים ודתיים השונים באמונתם, במנהגיהם ובהתנהגותם, לרבות חקיקת חוקים שמובילים חלק מהאוכלוסייה להחלטה: לעזוב למקום טוב יותר. הבריחה מהארץ הובילה את המדינה למצב כלכלי קשה, במיוחד עקב החרמות שהוטלו על ידי מדינות העולם על המדינה וכינו אותה: "מדינה דתית וגזענית." כל הגורמים הללו והשינויים הדמוגרפיים, אילצו את המדינות לבודד את ישראל מכלל העולם. לצערנו זו סיטואציה עכורה וכולי תקווה שהיא תישאר אוטופית בלבד.

הספר הזה הוא מסר וזעקה לעבר המנהיגים והיא לא רק של עודד ומשפחתו!

למרות המהמורות, החסכים ולעיתים גם עודף וירטואליות אני נהניתי.

בשורה התחתונה מתוך האפילוג: מְהָֽרְסַ֥יִךְ וּמַחֲרִיבַ֖יִךְ מִמֵּ֥ךְ יֵצֵֽאוּ׃ (ישעיהו פרק מט יז)

קריאה נעימה.
לי יניני

אוריון הוצאת ספרים, מתח-פעולה-מקור, 368 עמודים, 2020”