“מאוד נהנתי מהספר הזה, יש בו מאפיינים שבאופן קבוע מהנים אותי בספרים כגון תאורי נופים ומזג אוויר יוצאים מן הכלל, נבירה בנפש האדם, בדידות, אווירה מדיטטיבית, רעיונות מקוריים וסיפור המתרחש במדינה זרה ולא מוכרת.
הסיפור סובב סביב שש עשרה דמויות שגרות בכפר באיזור נידח באיסלנד. קצת נרתעתי בתחילת הקריאה מכיוון שלזכור 16 דמויות ואת הקשרים בניהם זה קצת יותר מידי בשבילי לספר אחד, אך המחבר פישט את התוכן בכך שחילק את הסיפור לפרקים קצרים. כל פרק עוסק בדמות או שניים. הוא גם לא יוצר אינטראקציות בין כל הדמויות, מה שהיה הופך את הסיפור למורכב מאוד רק כדי לזכור מי הוא מה. החוט המקשר בין הדמויות הוא אישה אחת בשם קטה, היא מנהלת את מקהלת הכפר. היא רוכבת על אופניים בכפר וכל פעם דמות אחרת המציצה בה מן החלון הופכת למרכז הפרק. קישור נוסף לדמויות נעשה באמצעות כוחות הטבע- הערפל העולה וגולש מן הים ועובר בין הבתים.
הנה הפסקה הראשונה בסיפור: "הוא עולה מן הים וגולש לאורך לשון היבשה. עם רדת יום, הערפל מזדחל לאיטו לאורך הפיורדים כפי שהוא עושה מדי קיץ, מרחרח בין הגבעות, סורק את המדרונות, חומק אל תוך הכפר ומתגנב שם מבין האניות בנמל, מלחך את פינות הבתים ואז מתרומם כדי שאצליח להציץ פנימה מבעד לחלון.
אני רואה את הסודות. אני רואה אנשים מבשלים, נחים ומתבטלים, משתינים, שרים, שותקים ויושבים שפופים.יש שבוכים, יש שמקשיבים, יש שבוהים. אני רואה אנשים דוממים או צורחים לתוך כריות. אני רואה אנשים משליכים אשפה וזכרונות שאין בהם תוחלת, ואני לא מסיט את המבט. אני אף פעם לא מסיט את המבט".

כתיבה מצויינת ותרגום מעולה של שי סנדיק ישירות מאיסלנדית. יצא בהוצאת ספרים חדשה הנקראת לסה המוציאה לאור ספרים ממדינות צפוניות. שווה לעקוב אחרי ההוצאות לאור שלהם.”