“"קאנפילד. אדם מסובך למשימות מסובכות" (עמוד 132).

"ירושת סקארלטי" (הוצאת שלגי-רמדור, 1984) הוא ספר המתח הראשון שכתב רוברט לדלום. קודם לכן עבד כ-20 שנה כשחקן ומפיק תיאטרון. לפני כן שירת בנחתים ולחם במלחמת העולם השנייה. בגב הספר נכתב כי "היינריך קרוגר, חבר בכיר בפיקוד הנאצי העליון, מוכן לערוק ולהעביר מידע שלא יסולא בפז לידי בנות-הברית. אולם קרוגר תובע להיפגש עם אדם אחד בלבד – מאתיו קאנפילד, סרן בשירות החשרי האמריקאי. קאנפילד מוכן לרתום עצמו למשימה זו, בתנאי שהנאצי יעמיד לרשותו תיק חתום וסגור, אשר סווג כסודי ביותר. קאנפילד נמנה על המעטים היודעים מה מכיל תיק זה". עלילת הספר, כצפוי, סבוכה בהרבה.

אף שהספר נפתח בשנת 1944, בשלהי מלחמת העולם השנייה, הרי שעלילתו מתרחשת הרבה קודם לכן בתחיל המאה העשרים. לדלום מתאר בפנינו את סיפור אהבתם של ג'יובאני סקארלטי, מהגר איטלקי לארצות הברית, ואליזבט אהובתו, בתו של איל הון משיקאגו. השניים שמקימים איפריה תעשייתית מביאים לעולם שלושה ילדים. הצעיר שבהם, אולסטר סקארלט (ההורים שינו את שם משפחתם של ילדיהם והשמיטו י'), מתברר כפסיכופט רצחני וסדיסטי. כקצין חי"ר בצבא היבשה האמריקני במלחמת העולם הראשונה הוא מצטיין בלחימה בצרפת ומעוטר בכוכב הכסף, בעבור בדייה שמכר למפקדיו אודות מעשי גבורה שלא נתרחשו. מה שכן התרחש חמור בהרבה. אולסטר כרת ברית עם קצין גרמני קנאי, שהופך בכיר במפלגה הנאצית. עד מהרה מצליח אולסטר, שלוקח על עצמו גם זהות נאצית ואת השם היינריך קרוגר, להזרים כספים רבים מהון משפחתו לטובת מאמצי ההשתלטות של המפלגה על גרמניה בימי רופבליקת וויימאר.

כאן נכנס לתמונה מתיו קאנפילד. במלחמת העולם השנייה קאנפילד הוא כבר כבן 45 וכדברי מפקדיו, "סרן קאנפילד הוא קצין מודיעין מיומן, לעתים אף מצטיין. אדם בעל ניסיון" (עמוד 14), אך קודם לכן היה קאנפילד, רואה חשבון בהסמכתו, איש יחידת העשרים במשרד האוצר, "יחידה קטנה, מאומנת היטב, שנדרשה לחקירת מקרים של חוסר התאמה, אינטרסים מנוגדים וכדומה" (עמוד 16). אם כן, קאנפילד היה איש השירות החשאי, והוטל עליוט לחקור את משפחת סקארלטי בכלל ואת מעשיו של אולסטר בפרט. מה שגילה זיעזע אותו והכריח אותו לכרות ברית משלו עם אמו של אולסטר, אליזבט. אישה חסרת מעצורים, שתלטנית ובעלת מוח חריף.

הספר משעמם והזוי. העלילה לא ממש מתחברת והמתח בקושי מתקיים. גם תרגום הספר קלוקל. לא מעט שורות הם כתיב עברי של מילים בשפות זרות ללא תרגום. בנוסף המינוחים אינם מדויקים. קאנפילד למשל, הוא רב-סרן ולא סרן כפי שתורגם. בקיצור, טוב שלדלום השתפר משמעותית בהמשך דרכו המקצועית כסופר מתח.”