אנו זוכים בעזרת ה' לחיות במדינה יהודית, עצמאית, חזקה, מצליחה ומתפתחת כפי שלא הייתה מעולם בהיסטוריה היהודית. מיליוני יהודים שבו לארצם; בנינו מדינת ישראל לתפארת, עם הישגים עצומים במדע, בחקלאות, בטכנולוגיה, ברפואה ואף במספר לומדי התורה; ועברית שבה להיות השפה המדוברת. זו התקופה המפוארת ביותר של העם היהודי.
האם השתנה דבר בתפילתנו המשקף את הנס הזה? לא! אנו ממשיכים לומר דברים שהיו נכונים בתקופת החורבן והגלות - "ואל תעשה כלה עימנו בגלותנו", "ושבור עולנו מעל צווארנו", "שתעלנו בשמחה לארצנו" ועוד רבים כאלה. אנו ממשיכים לדחות את בקשת הגשמים בשבועיים, עד שאחרון העולים מבבל ישוב לנהר פרת. אנו חוגגים יומיים ראש השנה ללא הצדקה, חוזרים על תפילת שמונה-עשרה ללא צורך ומתפללים קטעים בארמית. אנו אבלים למעלה מ-70 ימים וחוזרים על אמירות כגון "העיר האבלה והחרבה והבזויה והשוממה מאין יושב". אנו אומרים פיוטים, סליחות וקינות שאיננו מבינים. מי שנקראת "תפילת יום העצמאות" אינה כזאת, כיוון שאף משפט, מילה או אות בה לא נתחברו לצורך יום העצמאות. המילים "עצמאות" ו"מדינת ישראל" אינן מופיעות בה, וכן אין "על הניסים" ואין קידוש.
שלוש תקלות יש בדבר: אנו אומרים דברי שקר לפני הקב"ה; אנחנו כפויי טובה כלפי הקב"ה על כל אשר גמלנו; ואנו מקשים על המתפללים להזדהות עם מה שהם אומרים מדי יום, שבת וחג.
אפשר לתקן! תיקונים ושינויים רבים מאוד נעשו ועודם נעשים בתחומים שונים בחיים היהודיים. התיקונים המוצעים בספר זה הם הקלים שבהם. על כך ועוד הרבה יותר מזה תמצאו בספר זה.
פרופ' דב גולדברגר הינו פרופסור לחינוך, בעבר משנה למנכ"ל משרד החינוך, מנכ"ל החברה למתנ"סים, מנכ"ל משרד הרווחה, נשיא מכללה אקדמית ויועץ לפרסי ישראל. פרופ' גולדברגר פרסם 26 ספרים, בהם "הפעלופדיה", "הפעלוטף", "בית הספר הקהילתי", "המערה המודרנית", הגדה של פסח מוערת, ספר הומור תורני לפורים ועוד.