“הכול התחיל קצת למעלה משנה קודם לכן. כמו בכל מוצאי השבת
הראשונה בכל חודש ליאורה הקטנה בת השבע וחצי הלכה אל סבתה כדי
לישון אצלה.
חצי שעה אחרי שהילדה יצאה מן הבית, אסתר, אימה של הילדה, צלצלה לסבתא לשאול אם הילדה הגיעה בשלום ואם הכול בסדר.
הסבתא, שלא שמעה היטב את השאלה, אישרה שהכול בא על מקומו בשלום.
כך בגלל אי הבנה קטנה חלף לילה שלם שבו הילדה נעדרה, ואיש לא חיפש
אותה. רק בבוקר התבררה הטעות והמשטרה נכנסה לפעולה.
גופת הילדה הקטנה נמצאה רק יומיים לאחר מכן בפרדס לא מעובד, כחצי שעה
של נסיעה מן המקום.
מן ההתחלה, בגלל הגשמים הקשים שירדו במשך אותו לילה וביום שלמחרת, ידעו שהחקירה לא תהיה קלה במיוחד. הגשם מחה את העקבות וגם כל שריד אפשרי שניתן היה להיעזר בו. ועם כל זאת, איש לא שיער שתעבור למעלה משנה והרוצח עדיין יסתובב חופשי.”