“"זהו צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות."

ביולי 1969 שוגרה החללית אפולו 11 לירח כשבתוכה שלושה אסטרונאוטים: ארמסטרונג, קולינס, ואולדרין. זהו רגע היסטורי הישג גדול, ובעוד אוזני כולם כרויות לרדיו לשמוע כל ידיעה על המאורע הגדול, והשיחות רובן ככולן מתמקדות בנושא הזה, יודע האסטרונאוט מייקל קולינס שהמזרח התיכון יהיה האיזור שאותו יוכל כנראה לראות בצורה הטובה ביותר.
וכך - לצד המאורע המרגש והסיפור הגדול הזה, בחר דורי פינטו (איפה היית עד היום?) לספר סיפור קטן על שכונה ירושלמית. סיפור אנושי כל כך שבו מככבות חמש דמויות שלכאורה אין ביניהן קשר אבל כן הן קשורות אחת לשניה בקשר כמעט שקוף, כאשר את כל אלו מלווה עורב אחד,(ואהבתי את הסימבוליות של המעוף לצד אירוע שיגור החללית) כשכל הסיפור מתרחש ביום אחד מבוקר עד שקיעת השמש.

קיץ 1969, הצבא המצרי מפגיז את כוחותינו בתעלת סואץ. אבא אבן שר החוץ. קרבות מתחוללים בין הונדורס ואל- סלוודור. בירושלים ננעל המושב האחרון של הכנסת השישית. זוהי המעטפת החיצונית של האירועים המקומיים, דורי פינטו מכניס את הקורא לתקופה אחרת בקלות.

ואם צדק מייקל קולינס, והוא אכן הצליח לראות את המזרח התיכון, כנראה שהוא ראה את הבניין עם עיטור הקרמיקה הירוק שברחוב עמק רפאים בירושלים.

על הגג בדירת חדר קטנה, דירה שפעם התגוררו בה זוג ערבי שנאלצו לנטוש את ביתם ולברוח על נפשם, התגורר חיים צמח אשר פעם בגלגול אחר שמו היה האנס, והוא גר בהיידלברג שבגרמניה והיה סטודנט לרפואה. אלא שבבחינת סוף השנה הנערכת בע"פ לא ידע לענות על שאלה שנשאל ובעקבות זאת גורש מהלימודים. פה בירושלים עובד צמח בלשכת הגבייה בהסתדרות (שזה די דומה למקצוע הרופא. בשני התפקידים אתה פוגש אנשים בשעתם הקשה).

ויש את שרלי, ילד חולמני שאוהב לשבת במרפסת כשרגליו משתלשלות מבעד לסורגים ולבהות על העולם. לשרלי יש אחות גדולה ממנו בשם בתיה. הם מתגוררים עם אימם אלמנת צה"ל. אביהם ז'ק נפל בקרב ברמת הגולן.

ויש את ב'ת הקנדית שעשתה עלייה למורת רוחם של הוריה ובאה ללמד אנגלית בבית הספר הירושלמי. ויש את סעיד החירש העובד במחלקת התברואה בעירייה הנשוי לג'מילה אותה הכיר מילדות, וכל בוקר עומד תלוי על משאית הזבל הגדולה האוספת את כל הפסולת. ויש את ברוך קטוע האגודל העובד בקונדיטוריה השכונתית של אדון קוך. ברוך איבד את אגודלו בתקופה שהיה נגר, ונראה שכל חייו האובדן מלווה אותו.

זהו מסוג הספרים שהם כמעט חסרי עלילה. יש את סיפור הרקע הגדול בדמותה של החללית אפולו וזהו. את הסיפור עצמו מטעינות הדמויות, אשר כל אחת מהן מלאה באופי וקווים ברורים לדמותה. הן אלו שנותנות חיים לסיפור הזה, ודורי פינטו כתב אותן בכישרון גדול, ונראה שגם עם הרבה אהבה.

בשנה אחרונה יצא לי לקרוא הרבה ספרות מקור, והרבה ספרי ביכורים. על רבים מהם אמרתי שזה אחד מספרי הביכורים הטובים שקראתי, והנה מתווסף לו עוד אחד לרשימה.”

“מאחר והעלילה סופרה ע"י קודמתי - אתמצת: ספרות נהדרת.
הימים ימי נחיתה הראשונה על הירח.
המקום ירושלים הריחנית והצבעונית.
הדמויות - ערב רב של תושבי ירושלים: עולים חדשים, פליטי שואה, ערבים, קשי יום, קונדיטור, זבלן של העיריה, עולה מגרמניה, ילד ירושלמי, מצפניסטית.....
לכל פרט בקשת הרחבה הזו חיים משלו, וסיפור אחר.
ביד אומן מקשר הסופר ביניהם - מקום משותף, שלולית, עוגות טריות, דירה....
ומעל כולם חג העורב השחור, אולי נבואה.... מי יודע.
נהניתי מכל עמוד. קראתי כמעט ללא הפסקה.”