מה יש בשירי הילדים שכה מושך את לבנו? מה יש במלים, בניגון, בעולם המכושף שבין תנומה ליקיצה שכל כך נוגע בנו לאורך השנים? על השאלה הזאת לא קשה לענות. אם ישנו סוד אודות מהי ‘אהבת הספרות’, אם ישנו חיק שאנו עורגים לשוב אליו כל השנים, מקום של מרגוע ללא מלים, זו שירת הילדות. היש אי מתוק יותר משירי הילדים של ביאליק, שטקליס וגולדברג?