"'בין אדם לאדם ישנה עדנה,' כותב שי מיכאלי בשירו 'עדנה', וזוהי – בפרפראזה קלה – הגדרה מצוינת לשירתו: בין מילה למילה ישנה עדנה. מה שמדביק את מילותיו זו לזו הוא דבק עדין מאין כמוהו, דבק של צליל ושל זרם תודעה, המחולל צירופים וזיווגי-שפה מבריקים ומקוריים." / דורי מנור
יש משהו חידתי בשירתו של מיכאלי, משהו הרמטי כמעט. מי שינסה "לנתח" אותה, כלומר לפענח אותה בכלים אנליטיים בלבד, חזקה עליו שייכשל. אבל קוראות וקוראים שיידעו לכרות אוזן ולשמוע את צימודי הצלילים ואת צירופי האסוציאציות הפראיים, אבני הבניין של השירה הזאת, יזכו להתוודע ליצירה שירית רעננה ורבת יופי.
שי מיכאלי הוא יליד תל-אביב, 1973. מכוסה בכוונות החמה הוא ספר שיריו השני. ספר שיריו הראשון, נטול סנוורים, ראה אור ב-1993.