כאשר זר תשוש, מגיע יום אחד, עם מזוודה בלבד, יש לכולם הרבה שאלות. למה הוא כאן? מאין הוא בא? ומה בדיוק יש במזוודה? זהו סיפור מלא רגש, אנושיות ותקוה על משמעותם של בית, אמפתיה וחברות.

יוֹם אֶחָד הִגִּיעַ בַּעַל חַיִּים מוּזָר.
הוּא נְִראָה מְאוּבָּק, עָיֵף, עָצוּב וּמְפוּחָד.
הוּא גָּרַר אַחֲרָיו מִזְוָדָה גְּדוֹלָה.

הַיי!
שָׁלוֹם לְךָ!
מָה יֵשׁ בְּתוֹךְ
הַמִּזְוָדָה שֶׁלְּךָ?

יֵשׁ בָּהּ... יֵשׁ בָּהּ סֵפֶל תֵּה.

רַק סֵפֶל תֵּה קָטָן?
בְּמִזוְָדָה כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה?
כֵּן, זֶה נָכוֹן

אֲבָל יֵשׁ בָּהּ גַּם שׁוּלְחָן,
לְהַנִּיחַ עָלָיו אֶת הַסֵּפֶל,
וְגַם כִּסֵּא מֵעֵץ, לָשֶׁבֶת עָלָיו.