בתרבות של ימינו משמש “המפץ הגדול” כמיתוס הבריאה המדעי. הוא החליף במידה רבה את סיפור הבריאה המקראי בקרב מי שאיבד את האמונה באלוהים. ואכן תיאוריית המפץ הגדול מספקת לתרבותנו סיפור בריאה עכשווי. לרבים היא המירה את האמונה באלוהים בורא עולם באמונה במדע ובטכנולוגיה. אך על השאלה מה נותן המדע בתמורה, יש לענות בכנות: קִדמה בכל תחום פרט לאחד: המשמעות האולטימטיבית של החיים. שהרי מה היה סיפור הבריאה המקראי אם לא מיתוס מכונן שמארגן את החיים ומעניק להם משמעות?אלוהים והמפץ הגדול מקיים דיאלוג בין שני תיאורי הבריאה, זה המקראי וזה המדעי. הוא ממזג באופן מקורי תובנות של הגישות המסורתיות ללימוד התורה, במיוחד קבלה וחסידות, יחד עם התובנות העכשוויות של הפיזיקה והקוסמולוגיה. בין היתר הוא בוחן כיצד תיאוריית המפץ הגדול מאתגרת אותנו לדמיין מחדש את אלוהים וגם איך היא עוזרת לנו לגלות ממד רוחני, כזה שבכוחו להחזיר את תחושת הפליאה וההשתאות לחיינו.הדילוג בין העולמות, הדיון הבהיר במושגים כמו "איִן" ורִיק קוואנטי, שבירת הכלים ושבירת הסימטריה — הופכים את אלוהים והמפץ הגדול לחוויה מאלפת בעבור אלה שמבקשים לדלות את הטוב שבכל עולמות הדעת.דניאל חנן מט שימש כפרופסור בברקלי, קליפורניה, וגם לימד באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא פרסם כ־ 15 ספרים, ובהם “לב הקבלה” שראה אור בעברית. הישגו העיקרי הוא תרגומו לאנגלית של ספר הזוהר, ,The Zohar: Pritzker Edition המלווה בהערותיו. מהדורה רבת־כרכים זו זכתה לשבחים על היותה “תרומה מונומנטלית להיסטוריה של מחשבת ישראל”. בימים אלה שוקד מט על כתיבת תולדות חייו של אליהו הנביא ומלמד באינטרנט קורסים על ספר הזוהר.“דניאל מט מאחד את היהדות מחדש. חיבור חד־פעמי העושה שלום אמת בין אמונה ומדע, בין מיסטיקה לפסיכולוגיה, ומתווה דרך של זהב לעתיד לבוא”. דב אלבויםמלילה הלנר אשד