מבוא
חמש סופרות כתבו על גבי קמיע חמר בצורת קערה, נוסחאות מאגיות שאילו נכתבו היום, היו מגדירים אותן כמצטיינות ברוח ביקורתית, פמיניסטית וחתרנית. נשים אלו והלחשים המאגיים הייחודיים שלהן, מהוות חוליה אחת בשרשרת נשים כותבות שהיו פעילות בקוסמוס המאגי של המזרח הקרוב הקדום. ספר זה יסיר את הרעלה שהסוותה נשים אלו ויחזיר אותן למקומן בחיק הזיכרון הקולקטיבי שלנו.
קשה למצוא עדות לנשים בכלל ובפרט, לקולן, למילותיהן ולכתיבן. חומרי ההיסטוריה המוכרים בעידן שלנו, ידועים לא רק כי הם השתמרו, אלא משום שהם עברו תהליך של סלקציה לאורך הדורות. לאמיתו של דבר, האתגר העומד בפנינו הוא לחשוף את שהוטמן בין השיטין, למצוא את אותה חוליה חסרה שנמחקה מדפי ההיסטוריה ולהצביע על העובדה שנשים וכתיבה הם שני אלמנטים הקשורים זה בזה בתרבות בכלל ובקוסמוס המאגי בפרט.
פסגתו של ספר זה היא ההוכחה שחלק מקערות ההשבעה נכתבו על ידי נשים. קערת ההשבעה היא קמיע חמר גדל ממדים בצורת קערה פשוטה, שהנוסחה המאגית שלו מתעגלת כספירלה על הדופן הפנימית של הקערה, לעיתים סביב איורים של דמויות אנתרופומורפיות. נוסחת הקערה מהווה קורפוס מאגי בעל מוטיבים יהודיים לתוכו ארוגים במספר דיאלקטים, מוטיבים מקומיים. קערת ההשבעה היא קמיע פרטי שמטרתו לגרש שדים, רוחות ומחלות ולשפר את עתידם של המוטבים, על ידי הזעקת כוחות שמימיים ומהויות ערטילאיות שונות. תופעה מיוחדת זו החלה לפתע בסביבות המאה השלישית לספירה, בממלכה הסאסאנית ובאותה פתאומיות פסקה, במאה השביעית לספירה, עם הכיבוש המוסלמי.
תופעה זו של כתיבה נשית לא התפתחה בוואקום ולא ניתן להגדיר אותה כתופעה יחידאית. בעת העתיקה חיו נשים ששלטו במלאכת הכתיבה, נשים שמשכו ידן בעט כמקצוע או כאמצעי לשיפור חייהן. סופרות קערות ההשבעה הן למעשה חוליה אחת בשרשרת של תרבות אוריינית. המסע לגילוי הסופרות שכתבו את קערות ההשבעה יכלול חמש תחנות — ארבע מהן יתרכזו באזור הגיאוגרפי של המזרח הקרוב הקדום. המסע להרמת המסך מעל מלאכת הכתיבה של הנשים יחל בנבכי ההיסטוריה, במילניום השלישי לפני הספירה, באיתור הנשים שהיו חלק מהותי מהעולם התרבותי ומהקוסמוס המאגי של מסופוטמיה. ממרחבי העידן הקדמון, ידלג המסע לתחנתו השנייה שבממלכה הסאסאנית של העת העתיקה, אל הנשים האריסטוקרטיות ששלטו במלאכת הכתיבה. התחנה השלישית תחקור את מרחבי התרבות החומרית ותצלול אל עומקה של הנוסחה המאגית המתעגלת על דפנותיהן של קערות ההשבעה. התחנה הרביעית, היא פסגת המסע ובה יחשפו לראשונה במחקר קערות ההשבעה, שמותיהן של נשים סופרות שחתמו בשמן על ההשבעות המאגית המיוחדות שהן עצמן כתבו. לבסוף, ירחיק המסע לגילוי נשים כותבות אל האזור הגיאוגרפי של האימפריה הרומית ותחנה אחרונה זו של המסע, תציג נשים משכילות, יודעות קרוא וכתוב, שחיו באימפריה הרומית בעת העתיקה, במצרים ובאזור הים התיכון.
איני שוגה בהזיות באשר ליכולת הטקסטים שאביא להלן, להבהיר ו/או לברוא מחדש את דמותן, מעשיהן ומחשבותיהן של הנשים. שחזור חייהן של נשים מן העת העתיקה אינו בר ביצוע. התהליך שיעשה כאן, הוא למעשה נבירה בתוך אוסף של נרטיבים הקשורים לנשים. מתוך אלו, אנסה ללוש צללית של האישה — זו שאחזה בקולמוס בעת העתיקה. מסע זה, ניתן לקוות, יוציא את דמותן של הנשים לאור, אל מעבר לנוכחותן הזעירה שבין השיטין ויבנה גוף של מידע המחבר מחדש בין האישה לבין הנוצה.
ברצוני להבהיר בנקודה זו שספר זה אינו קורא את הטקסטים מבחינה פילולוגית כדוגמת רוב הספרים החוקרים את קערות ההשבעה ומהותם היא השפה. ספר זה מחפש ומנסה למצוא את הגיבורים/ות המשתמשים בשפה. הוא נעזר בטקסטים שהודרו על ידי יודעי ח"ן שעשו עבודת נמלים נאמנה. יש הבדל בין מבט על טקסט מבחינת אותיות ומילים לבין מבט אל מעבר לסימנים, אל הסיפור הנחשף בין השיטין ומביא אל קדמת הבמה את האנשים והנשים הדוברים את השפה והיוצרים את הטקסט. מכיוון שאנו מחפשים את הגורם האנושי — את הסופרות המוסוות מאחורי רעלת הטקסט הארמי של קערות ההשבעה, הספר צועד בנתיבים של מדעי התרבות וליתר דיוק במסלולים של רב־תרבותיות. הקוראת או הקורא שאינם מסתפקים בדיסציפלינות אלו ומעוניינים להרחיב את אופקיהם בכל הקשור בקערות ההשבעה מבחינה פילולוגית, כדאי שיקראו את ספרו הנפלא של אלן מונטגומרי "טקסטים של קערות השבעה מניפור," שיצא לאור ב־1913 ועדיין לא נס לחו.1 ספר נוסף המומלץ להרחבת הדעת בנושא קערות ההשבעה הוא "לחשי קערה ארמיים: קערות השבעה ארמיות בבליות" שנכתב על ידי שלושה מומחים בתחום — שאול שקד, נתן ג'יימס פורד וסיאם ביירו.2
לגבי הפרספקטיבה של הספר — נקודת המבט של מחקר זה, משקיפה על הקוסמוס המאגי בכלל ועל זה של קערות ההשבעה בפרט, כעל סְפרה תלוית קונטקסט תרבותי. ריטואלים הכתובים בכתב יתדות והנוסחאות המאגיות המתעגלות על דופן קערת ההשבעה, מכילים טקסט ודימויים סימבוליים האמורים להשפיע על קהל מסוים שהפרשנות שלו להתרחשות צפויה מראש. פעילות זו נתפסת כתהליך לגיטימי, שאמור היה לשנות את המציאות האקזיסטנציאליסטית של אנשי העבר. בשל פרספקטיבה זו, הספר מבטל יחס של היררכיה בין אלמנטים אלו:
בין מדע לאמונה.
בין כוחות טבעיים לעל־טבעיים.
בין פעילות רציונלית לבין פעילות אירציונלית.
בין קשר סיבתי מדעי לבין קשר סיבתי ערטילאי.
ביטול ההיררכיה משאיר את המחקר מחוץ למעגלי פרשנויות בתחומי פסיכולוגיה, הרמנויטיקה או אפיסטמולוגיה. על כן, ספר זה לא יעלה שאלות של היגיון, מופרכוּת או ממשוּת, אלא יתייחס בצורה רציונליות אל מערכת של סטנדרטים נורמטיביים, שנתפסו כיסודות קונפורמיסטיים, בחברה בה סופרות וסופרים כתבו טקסטים מאגיים ספירליים על גבי דפנות של קערות השבעה, שנקברו לאחר מכן.
לגבי הגדרת הזמנים במסופוטמיה — הבחירה נפלה על שימוש בשם הכללי 'מסופוטמיה', אשר אינו מתייחס לשמן הפוליטי של האימפריות שומר, אכד ובבל. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהמחקר מביט על התרבות המסופוטמית מפרספקטיבה היסטורית־תרבותית ומפרספקטיבה מאגית בו זמנית. המידע מהתרבות המסופוטמית מגיע אלינו על גבי לוחות, ברשימות לקסיקליות שהחלו במילניום השלישי לפני הספירה, עברו סטנדרטיזציה, נערכו ועובדו לנוסחאות מכלילות; והועתקו שוב ושוב ללא קשר לעלייתן ונפילתן של הממלכות באזור. לוחות שנכתבו באשור הועתקו שוב באכד ושוב בבל. תהליך זה שהתרחש במשך מאות שנים יצר אלמנט של יציבות וסטטיות בקוסמוס המאגי באזור.
1 ראו מונטגומרי.
2 ראו שקד פורד וביירו.
פרק ראשון
קוסמוס מאגי מסופוטמי —
כוהנות, מגרשות שדים, סופרות
המצב הקיומי של האדם במסופוטמיה היה רווי בתחושות של חרדה תמידית ממגוון מהויות ערטילאיות. אותו אדם, מצא עצמו בעמדת מגננה נגד כוחות זדון ורשע עלומים, שאפפו את סביבתו הקרובה. מציאות שכזו חייבה נשים ואנשים לעמוד על המשמר באופן קבוע כחלק משגרת חיי היום יום שלהם. לחשים וריטואלים מאגיים, הציעו להם הגנה נגד אויב בלתי נראה שנמצא בכל מקום בו זמנית.
המאגיה הייתה פעילות לגיטימית שנעשתה על ידי כהן, מרפא ומגרש שדים, כדי לפתור את הסכסוך שאירע בין בני האנוש לבין האלים שלהם. בעזרת קורפוס של לחשים וריטואלים, ניסו בעלי מקצוע אלו לשנות את המציאות הספציפית ולהפיג את הייסורים מהם סבלו המטופלים שלהם. בקוסמוס מאגי שכזה — דיסציפלינות של ליטורגיקה, רפואה, גירוש שדים, אסטרונומיה ואסטרולוגיה, נשזרו זו בזו ולא ניתן היה למתוח גבולות מהותיים ביניהן. הכוהן, הרופא ומגרש השדים דאגו, כל אחד מתוך פרספקטיבה וגושפנקה שהוענקו לו על ידי מקצועו, לספק הגנה מפני אלים גחמניים, שדים ורוחות ומכשפות אנושיות. כל תחום יצר ז'אנר של כתבים מאגיים מעורפלים וקשים לפיענוח, אשר מטרתם הייתה טיפולית.3 במשך 2500 שנים נכתבו אין סוף טקסטים בכתב יתדות, בשפה שומרית ואכדית על גבי לוחות חמר. הטקסטים מתארים סימפטומים ומאפיינים של בעיות ספציפיות ומספקים תיאורים, דיאגנוזות ומרשמים של דרכי התמודדות עם הסבל, רשע וזדון. המרשמים כוללים טיפול רפואי, צפייה בכוכבים, לחשים, ריטואלים ותפילות.
החיפוש אחר נשים מסופוטמיות מתחיל בעבר הרחוק בנבכי ההיסטוריה של המילניום השלישי לפני הספירה ומגיע עד לשנת מאה אחרי הספירה. המידע על התרבות המסופוטמית הגיע אלינו דרך לוחות חמר הכתובים בכתב יתדות. תוכנם של כתבים אלו נערך, תוקן ועבר תהליך של סטנדרטיזציה. בדגם יציב זה בו מעורבים עבר והווה, הועתקו הכתבים שוב ושוב והגיע לעידן בו נכתבו קערות ההשבעה כשהם עדיין מהווים חלק פעיל של התרבות המסופוטמית.
נשים בריטואלים מסופוטמיים
לוחות שנכתבו בכתב היתדות מספרים על המשוררים במסופוטמיה, המתארים את האישה האידאלית כבעלת התכונות הללו: האישה צריכה לעורר עונג ותשוקה. היא אמורה להיות בעלת חוש הומור. היא צריכה להיות אדיבה וקשובה, גם לצרכי הנשים סביבה. האישה האידאלית היא גאה אולם עדינה; אינטליגנטית ושאפתנית ובו זמנית תומכת בגבר שלה שבחר בה כשווה לו. עוד ניתן להוסיף על המראה החיצוני של אותה אישה נפלאה, שעיניה ברקו, שפתיה היו אדומות, שערה היה שופע ומתולתל ועורה היה חלק. היא הייתה יפת תואר, גבוהת קומה ובעלת הופעה מפתה. היא הייתה מחונכת, משכילה ובעלת כישורים נשיים של מרפאה, מזינה ואשת סוד. היא הייתה חזקה ואמיצה ומנהלת משק בית טובה.4
כדי לתור אחרי אותן נשים שחיו מחוץ לשירים המסופוטמיים ובעיקר אחר אלו שעסקו בכתיבה, נחפש בתוך שפע של לוחות בכתב יתדות, שתיעדו את מהות הקוסמוס המאגי ואת מגוון הריטואלים שנגעו בכל קצוות החיים. אמנם לא קיימים טקסטים שיוחדו לנשים בקוסמוס המאגי המסופוטמי (מלבד גניקולוגיה), לכן אנו ננבור בין הסימנים שעסקו ברובם במחלות וייסורים של המגדר הגברי. הנשים נזכרות לעיתים רחוקות בטקסטים שנועדו לגברים. יחד עם זאת, נראה שאיסוף של הערות והערות אגב, עשוי לשרטט צללית של אישה מסופוטמית. אנסה למלא במעט תוכן את קווי המתאר של חייה של אותה אישה, בעזרת ריטואלים העוסקים בלידה, בגניקולוגיה ובתינוקות וכן בעזרת טקסטים העוסקים בחיזוי עתידות, סימנים ואותות. ז'אנרים נוספים בהם נפשפש כדי למצוא את הנשים הם: טקסטים לימודיים, מכתבים, חוזים ורשימות המתעדות פעילויות אדמיניסטרטיביות של ארמונות ומקדשים. מתוך תזכורות המעידות על מעורבותן של הנשים בקוסמוס המאגי, נחתור כדי להוציא לאור את הנשים ששלטו במלאכת הכתיבה ומשכו ידן בעט כמקצוע.
לפני שנתחיל במסע, יש לומר מילה על קונספציית התיעוד המסופוטמית. תרבות זו לא עסקה באינדיבידואל. שמו של המטופל לא הופיע וטכניקת הכתיבה בה השתמשו הסופרים הייתה נוסחתית ומכלילה. הכתבים המאגיים המסופוטמים אינם מתייחסים אל המטופל עצמו. הקונצפציה באה לידי ביטוי בכך שהפרטים האינדיבידואליים נמחקו בכוונה תחילה כדי ליצור הכללה של קורפוס טכני. המקרה האישי (שם, מקום, מאפיינים אישיים) הומר והפך ממקרה ייחודי, לתשתית של תופעה כללית. המרפאים המסופוטמיים יצרו רשימות לקסיקליות של מחלות וסימפטומים וערכו קובץ של טקסטים רפואיים המצביעים על תפיסת המחלות, הסימפטומים וגוף האדם מפרספקטיבה מחקרית.5
נוכחות נשים בטקסטים שנועדו לגברים
אנשי מסופוטמיה החלו להתעניין בגרמי השמים במילניום השני לפני הספירה. הם ערכו תצפיות וההתבוננות המעמיקה יצרה ידע אסטרונומי ואסטרולוגי אשר תועד בדיוק רב. הנחת היסוד של ראיית העתידות ו/או קריאת אותות וסימנים במסופוטמיה, הייתה שהאלים מעבירים לבני האנוש סוגי מידע העשוי לעזור להם. מידע זה הועבר על ידי אותות המבשרים מצבים העומדים להתרחש ושימש כתשובות לשאלות קיומיות. הקונספציה הכללית של התחזית העתידית התבססה על התפיסה שקשר לוגי המתרחש בין שני מקרים רצופים, מבוסס על סיבתיות. שפע של מאגרי מידע על אירועים מבשרי רעה, נכתבו בצורה של ז'אנרים מגוונים הלקוחים מכל תחומי החיים. כל גורם בסביבה השמימית, יכול היה להיות אובייקט לבדיקה: כוכבים ומטאורים, ליקויי חמה או לבנה, מזג אוויר ולוח השנה. כל גורם על פני כדור הארץ נבדק גם הוא: צומח, דומם ומקווי מים; צורות שיצרו שמן או קמח על פני מים; התנהגות חיות, דגים ותעופת ציפורים; לידות לא טבעיות; חלקים פנימיים של חיות שהוקרבו כקורבן; התנהגות בני אדם כשהם ערים או כשהם ישנים.6
מתוך אלפי לוחות המתארים אותות המשפיעים על בני האדם, ניתן למצוא תזכורת זעירה בלבד לאותות המזכירים נשים בחיי היום יום. לעיתים, כמו במקרה הראשון להלן, האות הוא פטאלי.
אם אישה בעיר היא בעלת זקן — מצוקה תייסר את העיר.7
אם אישה הנמצאת באתר בנייה, לוכדת נחש בהסח הדעת וגופו נחצה לשניים — לאישה זו יהיה מזל טוב.8
אם דלת הבית נפתחת לכיוון החזית — רעייתו של בעל הבית תגרום לו בעיות.9
אפשרות נוחה לאתר את הנשים המסופוטמיות היא בלקסיקון המסודר ומאורגן על פי נושאים ומכונה 'ספר הדיאגנוזה והפרוגנוזה'10 (The Diagnostic and Prognostic Handbook). המדריך נכתב במילניום השני לפני הספירה והועתק שוב ושוב עד לשנת 100 לפני הספירה.11
'ספר הדיאגנוזה והפרוגנוזה' מחולק לשישה חלקים:
חלק 1 — אוסף סימנים מנבאים שמגרש השדים המסופוטמי — האשיפו, (āšipu) רואה בדרכו אל המטופל.
חלק 2 — אוסף מחלות וטיפולים מאורגנים על פי קוד אנטומי מראש ועד כף רגל.
חלק 3 — אוסף מחלות וטיפולים מאורגנים על פי קוד של זמנים ומהויות שמימיות.
חלק 4 — אוסף מחלות וטיפולים נירולוגים.
חלק 5 — אוסף מחלות וטיפולים של מחלות מדבקות.
חלק 6 — אוסף מחלות וטיפולים בנושאי גניקולוגיה, לידה והפלה ומחלות תינוקות.
המדריך עוסק ברובו במחלות, ייסורים וריטואלים שנועדו לשמש את המגדר הגברי. לפני שנגע בחלק השישי המוקדש לנשים, ננסה ללקט אינפורמציה מתוך חמשת הפרקים הראשונים ונבדוק באיזה נסיבות האישה מוזכרת בהם.
להלן מספר דוגמאות:
נוסחה בה האישה מופיעה כמטוּפלת — תזכורת למחלות בהן גם נשים עלולות ללקות, נעשית על ידי ההערה "גבר או אישה". לעיתים בטקסטים רפואיים מציינים את המינון של מרכיבי התרופות לנשים, מינון שהוא שונה משל הגברים,12 לדוגמא: "אם פנים גופו, הידיים וכפות הרגליים ממשיכים להתכווץ והוא ממשיך להיות חולה במשך שלושים ושניים ימים, לגבי איש או אישה..."13 "אם אין לו חום, אין לו רצון לאכול או לשתות, טעם המזון הוא תפל, הוא מתמלא חימה, הוא מדבר בלי הרף וקיבתו רגיזה — הוא חולֶה ו/או היא חולַת אהבה."14
נוסחה בה האישה היא סימפטום למחלה — קשר או אי־קשר עם אישה מהווה דוגמא לסימפטום של המחלה. "אם הוא ממשיך להרגיש שחלקו העליון של הראש מתפצל לשניים ושורף, יש לו בחילה ויש לו זיקפה כמו לאדם הנשכב מעל אישה — ידהּ של ארדת לילית."15
נוסחה בה האישה היא הגורם למחלה — קיום יחסי מין ומגע עם דם אישה: (במקרה זה דם של אחרי לידה) "אם מכף רגל ועד ראש הוא מלא כתמים והעור שלו חיוור, הוא היה במיטה עם אישה — ידו של אל השמש."16 "כדי להציל אותו תופרים אריג ששימש אישה שילדה בן."17 "אם דם ממשיך ונוזל לו מהפין — ידו של אל השמש בגלל יחסי מין עם אישה; הוא ימות."18
נוסחה בה האישה מהווה מרכיב בתרופה/קמיע — דם המחזור משחק תפקיד עקיף כאחד המרכיבים כמו גם אבק הנלקח מתחת למקום בו עמדה אישה שהמחזור החודשי שלה פסק להופיע. "אתה לוקח אבק ממקום מוצל וממקום מואר. אתה טוחן אותו ומצמיד אליו אבק מפתח שתי הדלתות, הקדמית והאחורית ואבק שנלקח מתחת לאישה הנמצאת במחזור, אבק מקבר ואת כל זה אתה מערבב בשמן..."19
נוסחה בה האישה מהווה שותפה בריטואל — בנוכחותה ו/או בעשיית אחד האלמנטים במו ידיה. (שזירת צמר אדום) "אתה יוצר קערה מיניאטורית מחוד של חנית. אם תניח זאת למראשותיהם של גבר ואישה כשהם ישנים — הדברים יחזרו למסלולם..."20 "אם הרקות של אדם פועמות, יש לקחת כף תמרים שסועה, לתפור אותו ככיס עם חוט אדום אשר נטווה על ידי אישה הנמצאת במחזור ובתוכו לשים אבן לפיס תכלת ואבן לבה שחורה. יש לכרוך הכל יחד ולהניח על הרקות."21
הנשים זכו רק לתזכורות אחדות מתוך מאות לוחות של טקסטים רפואיים שנכתבו למען גברים. שלושה מאפיינים משותפים חוזרים על עצמם:
קיימות מחלות הנגרמות לנשים וגברים כאחד. (התאהבות, כאבי שרירים, מחלות נוירולוגיות).
המחלות בהן מוזכרות הנשים הן בעלות אלמנטים של "היד" ואלמנטים של אי־טהרה. יש להבהיר ולומר שהייחוד של ה"יד" המופיע בנוסחה המאגית הרפואית, היא העובדה שלא ניתן להגדיר את הפונקציה שהיא ממלאת. יתכן שה"יד" היא סימפטום, יתכן שהיא המהות השמימית ששלחה את המחלה ויתכן שהיא כינוי למחלה או שמהּ.22
המהויות המופיעות כאשר נזכרות הנשים הן בעלות זיקה ללילית זכר או נקבה ולאישתר.
הערות:
3 ראו גלר ריטואל עמ' 27-32.
4 ראו פוסטר עמ' 121.
5 לדיון ראו ג'ונסון עמ' 289-316.
6 ראו בוטרו עמ' 124-125.
7 טקסט Šumma Ālu ina Mēlê Šakin 1:153 ראו פרידמן עמ' 37.
8 טקסט BM 129092: 18-19 ראו פרידמן נחש עמ' 183.
9 טקסט Šumma Ālu ina Mēlê Šakin 5:75 ראו פרידמן עמ' 95.
10 ראו שקורלוק עמ' 8-10.
11 ראו שקורלוק עמ' 7.
12 ראו שקורלוק עמ' 571.
13 טקסט DPS13: 127 ראו שקורלוק עמ' 115.
14 טקסט DPS18: 8-9 ראו שקורלוק עמ' 175.
15 טקסט DPS3: 12 ראו שקורלוק עמ' 19.
16 טקסט Text DPS3: 100 ראו שקורלוק עמ' 24.
17 טקסט 7-10 :DPS28 ראו שקורלוק עמ' 213.
18 טקסט DPS14: 109 ראו שקורלוק עמ' 131.
19 טקסט BM42272: 54-55 ראו שקורלוק עמ' 416.
20 טקסט BAM272: 5-6 ראו שקורלוק עמ' 549.
21 טקסט BAM11: 16-18 ראו שקורלוק עמ' 559.
22 ראו הסל עמ' 125.
*המשך הפרק בספר המלא*
