וְיתֵֹר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ
וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר (קהלת יב, יב)
מדוע אין הבדל של ממש בין קניית ספר לקניית צ‘יפס?
מדוע העלילה שוצפת וגועשת כמו הקוקה קולה שבכוס?
מדוע הכריכה רכה כמו לחמנייה?
מדוע להמבורגר ולספר יש טעם דומה?
במחקר פורץ דרך מצביע יחיל צבן על מקומה המרכזי
של יצירת הספרות בחברה הקפיטליסטית ומראה כיצד
היא מאלפת את קוראיה, חוקריה וסופריה ומחדירה בהם
צייתנות, הליכה בתלם וצרכנות אדוקה.
ספרים הרבה מסרב להתפעל מספרים, מעמיד בסימן
שאלה את ההתמסרות לספרים ובוחן אותם כצורות
מתוחכמות של דיכוי פסיכולוגי, חברתי ותרבותי.
ספרים הרבה ישנה את הדרך שבה אתם קוראים ספרים,
חושבים על ספרים וקונים ספרים.
יחיל צבן הוא מרצה לספרות וחוקר של תרבות המזון
הישראלית. בין ספריו: ”ונפשו מאכל תאווה״: מזון ומיניות
בספרות ההשכלה (2014), ארץ אוכלת: על התיאבון
הישראלי (2016).