עתה הופיע ספרי בשם: ´פענוח אניגמת השפה´.
הפענוח מוכיח שהשפה מנכרת את תחושות גופינו, בהעניקה להן שמות. השפה הנה יצירה קיבוצית, יעוד יצירותיה הטבת תנאי קיום האדם.
יצירות אלו הן ווירטאליות, תלויות באמון הקהילה בהן, מאוכסנות במוח האנושי או מקובעות בכתב.
רק מחשבת התנ"ך השלימה עם יעוד כלי השפה, עם החובות הקיומיות. השלימה עם קיום קצוב.
בדרך כלל האדם מורד בקצוב משך קיומו, מורד בחובות שהשפה מטילה עליו. כך מרדה ראשית הנצרות, רצתה קיום רציף, כך מרד ביעוד השפה לותר, גיתה בדרמה שלו ´פאוסט´, וגם מרכס.
- רבקה שכטר.