האם לתנ"ך ישנה עמדה ביחס לסוג המנהיגות הפוליטית הראויה בישראל? כיצד מביעים סיפורי התנ"ך את אמירתם הפוליטית באמצעות היבטים משפטיים? מה תפקידו של הקורא בתהליך? ספר זה מקיף את מכלול הסיפורים הפוליטיים שחותמים את ספר שופטים; הוא בוחן לראשונה בחינה משפטית-ספרותית שיטתית את המבע הפוליטי המתקיים בהם. באמצעות שימוש חדשני במתודולוגיה רב-תחומית, המשלבת תובנות מתחומי הספרות הכללית, חקר המזרח הקדום, המשפט ומדעי החברה, מוארים הסיפורים בסוף ספר שופטים באור חדש היאה לתפקידם הספרותי כשלב ביניים בין תיאורי השופטים לבין סיפורי הממלכה הישראלית.
בזו אחר זו מוצגות דמויותיהם ועלילותיהם הטרגיות של מיכה ואמו; הפילגש האומללה ואדונה הלוי; בני דן אל מול אלימות שבטי ישראל; זקני העדה; בתולות יבש גלעד ושורדי הטבח בבנימין. כך, באמצעות הקריאה החדשנית המוצעת, נשמעים לראשונה קולותיהם המושתקים של דמויות אלו ואחרות; הם מצטרפים לכדי אמירה נורמטיבית רועמת שמתגלה כאחת מאבני הבניין של הסיפור. ספר זה, פרי מחקר ארוך ומקיף, נוגע בעצבים החשופים של סוגית דגם המנהיגות הראוי על מנת לאפשר התנהלות נורמטיבית תקינה בממלכה שבדרך – כל זאת דווקא על רקעם ההיסטורי של הימים שבהם אין מלך בישראל, שבהם איש הישר בעיניו יעשה.
ד"ר עומר מינקה הוא בוגר אוניברסיטת בר-אילן במחלקות ללימודי תנ"ך, מדעי-המדינה ותקשורת; השתתף בעריכת ספרים, פרסם מאמרים בתחומי משפט וספרות מקראית.