אחרית הלילות
קַלּוּ הַמַּיִם
וְקָשָׁה הַלֵּב
הִרְחַקְנוּ נְדוֹד.
יָפָה הָעוֹלָם
הַנִּשְׁקָף מִבֶּטֶן בֵּיתֵנוּ
יָפָה עַד מְאֹד.
אֶסְפֹּר שׁוּב יוֹנִים בַּלֵּילוֹת
לְהַכְרִיעַ שְׁנָתִי, לְהַלְבִּין חֲלוֹמוֹת.
בַּיָּמִים אֲשַׁלֵּחַ נוֹצוֹת
לְרַפֵּד שְׁבִיל נִסְתָּר.
יְחֵפָה אָסוּר לַיְּעָרוֹת
לְהָרוֹת כְּנָהָר אַכְפִּיל עוֹלָמוֹת בְּשֶׁטֶף עֵינַי
אֶדְהַר