כשהייתה בת תשע־עשרה הכירה דליה רביקוביץ את יוסף בר יוסף, אז עיתונאי בן עשרים ושתיים, ולימים סופר ומחזאי. השניים היו לזוג במשך כמה שנים ואף נישאו, התגרשו במהרה ולאחר מכן נשארו מיודדים. בין מפגשיהם באותן שנים (1955-1960) התקיימה ביניהם חליפת מכתבים. בספר זה מובאים מכתביה של דליה אל יוסי. כאן אנו מתוודעים אל המשוררת הצעירה עת כתבה את שירי ספרה הראשון, אהבת תפוח הזהב (מחברות לספרות, 1959), וכמו בשירתה, גם במכתביה נחשפת הלשון רבת הקסם והיופי הייחודית לה. זהו בעינינו אוצר מרתק המאיר מזווית נוספת את פועלה של מי שהייתה למשוררת גדולה ונערצת בתרבות העברית.


דליה רביקוביץ (1936-2005) נולדה ברמת גן וגדלה כילדת חוץ בקיבוץ גבע. את שיריה החלה לפרסם בשנות החמישים, ובחמשת עשורי חייה לאחר מכן פרסמה ספרי שירה, רשימות וביקורות בעיתונות, קובצי סיפורים, שירים וסיפורים לילדים, ותרגומים אחדים לספרי ילדים ולספרי שירה. רביקוביץ זכתה בין היתר בפרס ישראל, פרס ביאליק, פרס שלונסקי ופרס ראש הממשלה. יצירתה הקאנונית היא מקור השראה לדורות של משוררות ומשוררים.