סיפור אהבה מרגש וטראגי שהתרחש ככל הנראה בראשית המאה השביעית לספירה, ואולי לא התרחש כלל, אך הותיר את רישומו בכל התרבויות, מהודו ועד צפון אפריקה.
גיבורי הסיפור הם קייס, משבט באנוּ עאמר שבחצי האי ערב, ואהובתו לילא השניים נפגשו בצעירותם והתאהבו. את אהבתו ללילא ביטא קייס בשירים שחיבר למענה, והשתגע אחריה כל כך עד שהכול כינו אותו "מג'נון", ושם זה דבק בו עד סוף ימיו.
קייס ביקש את ידה של לילא, אביה סירב, וקייס נמלט אל המדבר, שם יצא מדעתו וסירב לשוב אל משפחתו. לילא נאלצה להינשא לגבר זר; קייס המתבודד הוסיף לחבר שירים על אהובתו, וחיות הבר היו ידידותיו היחידות. סופו של הסיפור טרגי – לילא חלתה ומתה, ומג'נון מת על קברה, כשחיות הבר מגוננות עליו.
סיפור זה נפוץ מאוד בספרות ובשירה הסוּפית, כמשל על האהבה הנשגבת לאל.

שם הספר
ח'וסרו ושירין - שבע הנסיכות