איילת השחר
בַּיִת בּוֹ מֵעוֹלָם לֹא הָיִיתִי
לֹא עָמַד רֶגַע רֵיקָן בִּלְעָדַי.
עִיר רְחוֹקָה וּבָהּ לֹא חָיִיתִי
אֵינָהּ חֲדֵלָה לִשְׁמֹר צְעָדַי.
אֵינֶנִּי נֵכָר, לֹא זָר, אֲנִי יֶלֶד
שֶׁל מִי שֶׁאֵינֶנּוּ וְהוּא עִמָּדִי,
בְּאַשְׁמֹרֶת קוֹדֶרֶת בָּאָה אַיֶּלֶת
הַשַּׁחַר לִשְׁאֹל אוֹרוֹת בַּעֲדִי.
יצחק מאיר, מחנך פורץ דרך, דיפלומט, סופר ופובליציסט, נולד בבלגיה סמוך לפרוץ מלחמת העולם השניה. כילד שידע מלחמות, רדיפות, בריחה והעפלה, הפך למחנך נערץ והנחיל לאלפי תלמידיו בארץ ובתפוצות את אהבת הארץ והאדם ואת מילון הערכים שבו המילה היפה ביותר היא "מחר"
כל שנותיו יצחק כותב שירה בעברית, שפה שרכש עוד בנערותו. הוא כותב על יופי, אהבה וכאב, על ימיו בעולם של הסתר פנים בלתי נסלח ועל החסד של בניית עתיד. "יש אררט מתחת למים" הוא שירה של אמונה, כי גם במבול מייאש עד מוות מסתתרת, ממתינה, התקווה.
על הדום
אֵיךְ אֶזְכֹּר אִם אֶמְחֶה אֶת הַזֵּכֶר,
אֵיךְ אֶמְחֶה אִם לִזְכֹּר לֹא אֶחְדַּל,
אֵיךְ אִם הַיּוֹם אֵינוֹ סֶכֶר
וְהַתְּמוֹל אוֹמֵר 'יִתְגַּדָּל'.
אֵיךְ אֶשְׁתֹּק וּלְסַפֵּר הִשְׁבִּיעוּנִי,
אֵיךְ אֲסַפֵּר וְאֶדֹּם,
אֵיךְ אֶשְׁאַל אִם דְּמָעוֹת חֲנָקוּנִי
גַּם אִם נָשְׁרוּ עַל הֲדוֹם.