“אם אני כבר בשוונג של לכתוב ביקורות על ספרים ש"מתחרים עם הספר שלי" אז אכתוב גם על זה.
למי שקרא את הביקורת שלי על "פופולרית" - פה הבעיה של הספר הזה היא לגמרי הפוכה. רואים שמבוגרים כתבו אותו. אם מאיה כתבה בצורה מאוד "תכלס" ואפילו קצת בוטה ולא תמיד מדייקת - כאן הדיוק והמסרים (שכולם נכונים!) קצת הופך את חווית הקריאה לפרווה.
מי שמעוניין בתוכן עצמו של איך לשפר ביטחון ולהיות במצב יותר טוב חברתית - אני ממליצה על הספר הזה, הכל פה מדויק ומחושב בהתאם לגיל הנערות ומובאים מקרים שכן בראיה כללית יכולים להועיל.
אך בתור ספר קריאה יש פה כמה דברים שמתייחסים לילד מגבוה, בעיקר הקומיקסים. זה לא נראה אמין, ילדים לא מדברים כמו "אני חוששת שלא אצליח, אבל נזכרתי שעשיתי משהו אחר והצלחתי אז היי, אנסה!". אין גם אף סיטואציה שאת יכולה לשפוט בינך להבין עצמך את הילדה גיבורת המקרה. נו - לרשום לעצמך את הביקורת האישית שלך עליה ולהגיד מה היית עושה שונה. כולן כאלה מתוקות ותמימות, מוצגות רק בצדדים הטובים שלהן. והגיבורות ה"רעות" (אלה שעושות בריונות) מוצגות בקבוצה ולא בשמותיהם.
זה קצת כזה - כל העצות נכונות אבל...
היעדר עצות זו לא הבעיה של רוב הילדים הלא מקובלים.
האומץ לבצע היא הבעיה.
האומץ להעז בדרך מיוחדת משלך, שבשבילה כן היית צריכה לרשום לעצמך ביקורת על התנהגותן של הגיבורות בסעיף הקודם היא שעושה את ההבדל.
אי אפשר לקחת העתק הדבק, זה לא אותנטי.
אני חושבת שאומץ נוצר כשאנשים סביבך מעודדים אותך על התקדמות ולא על תוצאה או כשאת בעצמך חווה הצלחות, ואם חווית הצלחות מובן מאליו שהיו כישלונות.
הבעיה של הרבה ילדים לא מקובלים היא שהם במעגל קסמים, הם לא מוכנים "להיכשל" בחברה ולעשות פדיחות. הם לא מוכנים להתחבר ולהיראות עם הילדים ה"לא נכונים". הם חושבים שזה רק יוריד את מעמדם החברתי ומונעים מהפחד במקום מתוך הגשמת החלום.
עד שלא עושים פדיחות לא לומדים איך לעשות את זה
בשביל להיות מקובל צריך להסכים להיות פתטי.
אלה שני צדדים של אותו מטבע, אין זה בלי זה. אם תעשה רק מה שמקובל תיחשב לנגרר. לא תוכל להנהיג!
אז מקובלות היא קסם של איזונים.
אני לא אעיד על הספר שלי אבל אני חושבת ושמחה שהיום עוסקים הרבה יותר בנושא הזה, אבל מצד שני הבעיות היום יותר חמורות בנושא החברתי לעניות דעתי.
החברה הרבה יותר אלימה, הבריונים נהיו יותר מתוחכמים, תמיד אפשר להסתתר מאחורי מקלדת או להגיד שהקורבן טועה וממציא.
אני שמחה שאני לא חווה את זה עכשיו כילדה. נראה לי קשוח.
ולילדים שכן חווים את זה - תהיו גאים בעצמכם. לא כל אחד יכול להתמודד עם דבר כזה,
והמזל הוא שכשאתה גדל אתה יכול לעבור למקום שבו אתה לא צריך להילחם על מקומך.”