“"יסור יסרני"

מאת הרב יצחק אלחנן גיברלטר

"יסור יסרני י"ה, ולמוות לא נתנני". בשלושת כרכיו של ספר הזיכרונות הזה, מתוך רוח של אמונה צרופה בבורא וביטחון מלא בו, מיטיב הרב יצחק אלחנן גיברלטר הישיש לתאר את קורותיו וקורות משפחתו בגטו קובנה ובמחנות הריכוז הנאציים.

הכרך הראשון של סדרה זו עוסק בעיקר בחיי הרוח, חיי התורה ואווירת החסד שבקהילת יהודי קובנה. כרך ב' מתאר את החיים בגטו ואילו כרך ג' מספר את קורות היהודים במחנות הריכוז עד סופה של המלחמה.

המייחד את ספרו של הרב גיברלטר הוא החן המיוחד המלווה את כתיבת הספר, ואת תחושת האמונה הברורה בכל המאורעות הקשים ואפילו לנוכח הזוועות של מעשי הנאצים ועוזריהם, הליטאים והאוקראינים. זו היא, באמת, כוחה וגבורתה של הרוח היהודית שעמדה להם, לאחינו בני עמנו, בימי צרה וצוקה.
כיבוד ההורים המופלא, המורא וההדר כלפי רבנים גדולי תורה, עזרה הדדית של אחווה וחסד, לימוד תורה במסירות נפש תוך סיכון החיים בכל עת ובכל שעה, לצד תיאורי מאורעות שנדיר למצוא כמותם, מייחדים את הספר המופלא הזה, שלאחרונה ראה אור במהדורה חדשה.

מעשים נאצלים של גבורת נפש לצד מעשים שפלים של אנשים שלא עמדו בנסיונות הקשים [ולנו אין זכות לדון אותם, כמובן, שהרי לא התנסינו בניסיונותיהם ולא עברנו את מה שעברו הם] מתוארים ביד אמן לכל אורך הספר. עדותו המצמררת של המחבר מוקרנת על גבי מסך ענק במוזיאון השואה "יד ושם" (בפינת גטו קובנה), והוא מיטיב לתאר את בקשת אביו, שכבר היה מוזלמאן גוסס בימי "צעדות המוות", שיניחהו למות וכך עדיף מאשר שימותו שניהם. "התורה מצווה אמנם על כיבוד אב, אולם זהו רק כאשר לא נשקפת סכנת חיים לבן. חייך קודמים", אמר האב הגוסס לבנו, "הניחני לנפשי ואמות, והצל את חייך! זה רצוני וזו בקשתי!" ואולם הבן, בגבורת נפש שאין למצוא כמותה, משיב לאביו: "אבא, אם נגזר עלינו למות – נמות שנינו. אולם כל עוד רוחי באפי אשא אותך על גבי ולא אניחך למות!" כמה נאים הדברים לאומרם, ואכן זכה הרב גיברלטר להציל את חיי אביו וניצל אף הוא. וכמה שונה עדותו של רומן פריסטר (אף היא מוקרנת על גבי אותו מסך, ב"יד ושם") כשמספר הוא על הנסיון הקשה שנתנסה בו עם אביו, כמו גם הנסיון הקשה של גניבת הכובע בשעת המסדר.

לא לנו לדון, כאמור, שום אדם, באשר לא היינו "שם", ואל תדון אדם עד שתגיע למקומו. עם זאת, אי אפשר שלא לחוש במסר הברור העולה מן הספר: אותם יהודים שאש האמונה יקדה בנפשם כגחלים לוהטות קודם פרוץ השואה, לא נפלו לזרועות הייאוש אף לא ברגעיהם הקשים ביותר.
ספרים לאין-ספור ראו אור בנושא השואה. קצרה היריעה מלמנותם. "יסור יסרני" הוא אחד המצויינים שבהם, וראוי הוא לתפוס מקום של כבוד במדף הספרים שבכל בית יהודי.

משה מאלר, מדריך במוזיאון "יד ושם"”