"אחר הצהריים של החיים" עוסק בגיל השלישי, אשר במאה ה־21 הוא גיל טרום־זִקנה, תקופת חיים לא מדוברת. "אחר הצהריים של החיים" הוא ביטוי שטבע קארל יונג, והספר מספר על בני גילה של המחברת, בני דור ה"בייבי בום", שנולדו לאחר מלחמת העולם השנייה ומסרבים להזדקן.
ייחודו של הספר בראייתו הכֵּנה, המפוכחת, האמיצה ולעתים החצופה. בטקסט, שנכתב מנקודת מבט אישית ביותר, משולבים ראיונות עם בני דור ה"בייבי בום", שתוחלת חייהם התארכה לפתע והם מוצאים עצמם באמצע החיים, בדרך כלל לאחר הפרישה מעולם


העבודה, ולפניהם נפרשות עוד שנים רבות של עשייה (או ריקנות), על הישורת האחרונה של המרוץ, אשר משתרעת עד קצה האופק ואין רואים את סופה.
"אולי ציפיתי שהמסע הזה אל עבר הזִקנה הממתינה אי־שם ישיב לי את נעוריי האבודים?" שואלת המחברת, ומוסיפה, "מבחינתי העיסוק בנושא היה בפירוש טיפולי. אולי כשאסתכל למפלצת בעיניים אצליח להכניע אותה, ואם לא אותה — את פחדיי לגביה." אבל הטיפול העצמי הפך לספר שנכתב מתוך תחושת שליחות, כאשר המחברת בוחנת, בין היתר, את הצורך של הדור שלה לתזז מעיסוק לעיסוק, מתחביב לטיול, מסדנה לקורס ולהתנדבות, העיקר לא לעצור, "כי אולי אנחנו כמו כרישים, ואם נעצור לרגע — נמות?"
הספר שבידיכם איננו פרי מחקר אקדמי. זהו סיפורם של המחברת ושל חבריה ומרואייניה, המלווה בהערותיהם של אנשי מקצוע ובתמציות של חוכמת חיים, אימרות קצרות ומדויקות הנוגעות לסוגיות השונות שנידונות לאורכו. אחר הצהריים של החיים מעלה סוגיות שאנחנו לא מעזים לדבר עליהן ודן בהן באומץ: ליווי ההורים בשנותיהם האחרונות, מותם ומותנו שלנו, פתרונות לזקנה פעילה, חשבון נפש וסגירת מעגלים, ולבסוף — מציב מיקרופון בפני הילדים שהיינו ועודנו, כדי לאפשר לנו לומר את המילה האחרונה לפני שלא נהיה כאן עוד.
זהו ספר על מבוגרים צעירים העומדים בבגרותם המאוחרת, בשעות אחר הצהריים של חייהם, כשהערב עוד רחוק והלילה כלל אינו נראה באופק.

"ספר ייחודי ומרתק שטרם נכתב כמותו, לפחות לא בארץ, על הדור שלי שנולד בין שתי המלחמות, מלחמת העולם השנייה ומלחמת הקוממיות, וילדותו הייתה בשנותיה הראשונות של המדינה. הדור הזה נמצא עכשיו במסעו אל אופק חייו, בתקופה שיונג כינה אחר הצהרים של החיים. הספר עוסק במימד האוניברסלי של הגיל השלישי, ומקבל משמעות נוספת בעיני הקורא היהודי והישראלי. הספר כתוב בכנות נוגעת ללב ובאומץ רב ומתמודד עם סוגיות שאין מדברים בהן. ספר חובה בכל בית בישראל."
ד"ר רון בריימן, לשעבר יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי

"ספר חשוב מאד ונוגע ללב שצריך להיות נחלת הכלל, צעירים ומבוגרים כאחד, בני כל הדורות. הראשונים, כדי שידעו לקראת מה הם הולכים, ומה צפוי להם בעתיד, ואולי יוכלו להתכונן. והזקנים – כדי שיבינו טוב יותר את מצבם ואת הרגשתם של בני משפחותיהם. בספר עולים נושאים רגישים וחשובים, שלא תמיד מדברים עליהם, אבל צריך ואף הכרחי. מעבר להבדלים האישיים בביוגרפיה ובמבנה האישיות של כל אחד ואחד מן המרואיינים, יש כאן בעיות אנושיות שאינן משתנות אלא מחליפות צורה.
הפנמת תכניו של הספר, יש להם חשיבות לקיומה של משפחה אוהבת ומחבקת מאחורי הקשיש אבל לא פחות חשובה לצעירי המשפחה." פרופ' נורית גוברין

"ספרה של טלי נתיב עירוני, "אחר הצהריים של החיים", מזמן הזדמנות נדירה להתבונן במשמעותו של הגיל השלישי, זה המתייחס לשליש האחרון של החיים, מזווית ראייה כפולה, הן של אלה הנמצאים בראשיתו, בשנות השישים לחייהם, ומשקיפים על העתיד, הן של אלה הנמצאים בסופו, בשנות התשעים או בעשור האחרון לחייהם, ומתבוננים על העבר. יחסי ילדים והורים בתקופה זו שבה המוות מתקרב והולך, כשהוא נושא למחשבות, לשתיקות או לדיבורים, נבחנים מזוויות שונות, מאתגרות ומורכבות, בישירות ובתעוזה, על פי עדויות ישירות של אנשים ונשים שונים. הספר, המביא מצרף מעניין של קולות ישראליים בני דורה של המחברת, המתמודדים עם פרק זה בחייהם ובחיי הוריהם, כאן ועכשיו, לצד מידע מקצועי, תובנות היסטוריות והארות ספרותיות, מאיר את השינויים במשמעותה של משפחה כשהתפקידים מתחלפים בין הורים לילדיהם, ובוחן אותם באומץ ובהיישרת מבט. משקלו של העבר המשפחתי, היהודי והישראלי, של בני דור המדינה על ההזדקנות של הורים וילדיהם בשליש האחרון לחייהם, נידון מזוויות שונות המאירות את המציאות הישראלית בצורה מורכבת, מקורית ומרתקת."
פרופ' רחל אליאור, החוג למחשבת ישראל האוניברסיטה העברית בירושלים

"ספר חזק וכואב עם קטעים נוקבים. אחר הצהרים של החיים - לא בדיוק תענוג. תודה לטלי נתיב עירוני על העבודה הקשה שלקחה על עצמה." ורדה רזיאל ז'קונט

"בתור אשת מקצוע ותיקה בתחום הזיקנה שקוראת רוב הזמן ספרות מחקרית ואקדמית , מצאתי את הספר של טלי נתיב עירוני כספר מרענן בגישתו האישית והכנה . טלי משמשת בעיני כקול לבני הדור שלה המתמודדים כמוה בסוגיות ואתגרים של המחצית השנייה של החיים בימינו. טלי כותבת בכנות מרגשת ומתבוננת על הקשיים והאובדנים לצד תובנות ומציאת משמעות ייחודית בתקופת חיים זו. מאד נהניתי לקרוא."
ד"ר אילה אליהו, עובדת סוציאלית מומחית זיקנה, אוניברסיטת בר-אילן

"הספר בוחן עם המון תעוזה, את הגיל המוזר שבין הנעורים ל"אייג'ינג." שוב ושוב אני מגלגל אותו על חיכי לאט לאט כיין הטוב, קורא לאט ומקווה שלא ייגמר לי מהר. אני שב אליו פעם אחר פעם: אל פרק נבחר, לסיפור אישי של מישהו המתכתב עם חוויה שלי, לקטעי-יומן ולהרהורים בספירות אחרות. הספר הוא כל כך הרבה יותר מאשר סיכום-ביניים למה שהכותבת ואני וה"הדור שלנו" עשה וחווה, או הנצחה-עם-מסקנות-לעצמנו להורינו שאינם עוד, או "מבוא לשנות הזִקנה שבפתח", או הצעה להתמודדות עם אבדן. הוא אמנם כל אלה, אבל גם ובעיקר הרבה יותר מכך. זה ספר שעניינו תשוקה סוחפת לחיים מלאים למרות, ואולי דווקא, בגלל הגיל הכרונולוגי. וכן - הוא איננו נרתע מלהתייחס גם ל"סופיות החיים, המוות האורב מאחורי הפינה, התקווה, הייאוש, ההחמצות הקטנות וההחמצות הגדולות.
ומעל לכל - הוא ספר אופטימי וריאלי ואמיתי בראייתו. ועוד משהו: הוא מציף געגועים מסוג אחר בכל מיני פינות בלתי-צפויות. ספר חובה בכל בית בישראל ובעולם היהודי."
פרופ' דוד אלכסנדר

טלי נתיב עירוני

טלי נתיב עירוני עיתונאית (דבר, הארץ וידיעות אחרונות) עורכת, מתרגמת (תרגמה כ-40 ספרי מבוגרים ונוער עבור "כתר", "זמורה ביתן", "מודן" ו"מטר"). כלת פרס שרת החינוך לתרגום ספרות ילדים ונוער. יוצרת, מפיקה, מביימת ועורכת סרטים דוקומנטריים (ביניהם "הליפסטיק האחרון" – פרידה מאמא ו"מכתבים מסבא" ... המשך לקרוא