בְּיוֹם רִאשׁוֹן רָדְפָה דִּיתִי בְּכָל הַבַּיִת אַחֲרֵי שׁוֹדְדִים שֶׁחָטְפוּ אוֹצָר. אַחַר כָּךְ אַבָּא וְדִיתִי אָסְפוּ בְּיַחַד אֶת הַשְּׁבָרִים וְזָרְקוּ אוֹתָם לַפַּח. דִּיתִי שָׁאֲלָה: "אַבָּא, אַתָּה עוֹד אוֹהֵב אוֹתִי?"
הִצְטָרְפוּ אֶל דִּיתִי וְאֶל אַבָּא שֶׁלָּהּ לְשָׁבוּעַ שֶׁל הַרְפַּתְקָאוֹת מַסְעִירוֹת. סִפּוּר שֶׁכָּל-כֻּלּוֹ חֶדְוַת הַדִּמְיוֹן וְהַמִּשְׂחָק, וּבְעִקָּר – אַהֲבָה בֵּין אָב לְבִתּוֹ.
הַסִּפְרִיָּה שֶׁלִּי הִיא סִדְרָה הַמְּיֹעֶדֶת לִילָדִים וְלִילָדוֹת שֶׁמַּתְחִילִים לִקְרֹא לְבַד. סִפְרֵי הַסִּדְרָה כּוֹלְלִים כִּשְׁלֹושׁ מֵאוֹת מִלִּים בִּלְבַד וּמַצִּיגִים סִפּוּרִים מוֹתְחִים, מְבַדְּרִים וְנוֹגְעִים לַלֵּב, מְלֻוִּים בְּאִיּוּרִים מַרְהִיבִים שֶׁמּוֹסִיפִים לַחֲוָיַת הַקְּרִיאָה הָרִאשׁוֹנָה. מַטְּרַת הַסִּדְרָה לְלַמֵּד לִקְרֹא בְּעֶזְרַת סִפּוּרִים טוֹבִים, וּבְמַקְבִּיל לְעוֹדֵד אֶת אַהֲבַת הַסִּפְרוּת וְהַקְּרִיאָה.
סִיַּמְתֶּם לִקְרֹא? צִבְעוּ אֶת סִימַן הַקְּרִיאָה בָּעַמּוּד הָאַחֲרוֹן!