יום חמישי
יומני היקר!
משום מה, כל מי שכותב יומן פותח במילים ״יומני היקר״. ואתה יודע מה, פתאום זה נראה לי קצת מוזר.
בוא נהיה כנים: רק עכשיו הכרנו... אל תיפגע, מר יומן, אבל כרגע אתה לא מי יודע מה יקר בשבילי. התחלתי לכתוב אותך לפני עשר שניות, ככה שהיחסים בינינו עדיין לא ברורים.
ואם מי שכותב ״יקר״ מתכוון לכך שיומן עולה הרבה כסף, אז נראה לי שעבדו עליו בחנות. כל היומנים ב״מתי אופיס״ עולים 12 שקל, ואם מוסיפים ניילונית משלמים עוד 60 אגורות. כך שגם מהבחינה הזאת אתה לא כל כך יקר — ובכלל, אמא שילמה עליך.
לכן החלטתי לפתוח בצורה אחרת.
האמת שהתלבטתי בין ״הנחמד״ ל״הסביר״. בסוף הלכתי על הסביר, ונראה איך נסתדר בהמשך.
אז קוראים לי ינון יעקב תבור ואני בן .
​
אבל סתם ככה קוראים לי רק ״ינון״ ולא ״ינון יעקב״. האדם היחיד בעולם שקורא לי בשם השני שלי זו אמא, ורק כשהיא כועסת.
יש לי המון תחביבים: לשחק במחשב... לשחק כדורגל...
כן... אני יודע שזה נשמע רגיל כזה, הרי כל ילד בגיל שלי, כשישאלו אותו מה התחביבים שלו, יגיד ״מחשב וכדורגל״. אבל אצלי זה שונה. אני כל כך אוהב כדורגל שאני לא מוותר על זה בשום מצב!
חבל שאמא לא תמיד מחבבת את ההערצה שלי לכדורגל...