“נתחיל באזהרה.
כאדם שחושב עצמו רציונאלי, שמתיחס למדע ברצינות, נכנסתי , בעקבות הספר לסוג של מבט חיצוני על השינה שלי. האם אני ישן מספיק שנת "לא תע"מ"?(ראו הסבר בהמשך).
האם המוח שלי "התארגן וסידר" את הקשרים באונה הקדמית? האם הוא ניפה את השטויות שחשבתי בעקבות ארועי היום אם בצורה אקטיבית, כלומר, דיבורים שלי, או, בצורה פסיבית, שטויות של אחרים, שזה לדעתי, עיקר האוסף? ( איזו צניעות?)
אכן, זהו ספר מעורר מחשבה, שיכול בהחלט לשנות, לדעתי ותחושתי, לטובה מעט מאורח חיינו. ולכן כדאי לקרוא אותו.
כותב הספר, מתיו ווקר, הוא חוקר שינה, ובעקבות זאת, קשור לפעילויות של המוח. למרות "כבדו האקדמי" של תוארו , הקריאה בו קולחת ומובנת לכל ברבירב, כמוני.
התימה העיקרית , המוכרת למרבית האנשים היא כי למהלך השינה מספר שלבים. תע"מ-תנועת עיניים מהירה, REM , שלב בו העיניים הסגורות, נעות במהירות מצד לצד, ושלבים שונים של מעבר לשינה עמוקה עד למצב של השבתה של מערכת השרירים הרצוניים, דבר הקרוי "לא תע"מ או באנגלית NREM".
החידוש בספר הוא חשיבותה הענקית של השינה מהטיפוס האחרון. בשינה זו המוח עושה "סדר בבלגן" ממאורעות היום, מזיז זכרונות ממקום זמני לקבוע, והחידוש לגבי הוא, שהוא"משליך באגים" שנצברו בו.
ברגע זה אני חושב מי מאיתנו עושה זאת בביתו כל יום ואין לו בבית "פינת בלגן" כלשהי ששלט "צריך לסדר" תלוי מעליה.
הספר מביא את המנגנון הפיזיולוגי של התהליך, אבל חסר בו הרציונאל מהו "באג"? האם במוחינו יש מנגנון "אופס", שאומר דקה אחרי שהמידע נזרק כי את זה אני, האדם הישן,ה"בעלים" של המוח , מאוד זקוק? כמו שקורה לנו לפרקים בחיים ?
הספר מביא בצורה יפה מה הנזקים של חוסר שינה סדירה ורוויה. כמו משמעויות של כדורי שינה ומרעין בישין אחרים.
יש בו פרק על מנגנון החלימה ובו חידושים מענינים.
אלא מאי, כתוב במקורותינו "מוסיף דעת מוסיף מכאוב". בביתי יש "תנא דמסייע" בצורת בת העוסקת בנושאי ביוטכנולוגיה. וכשספרתי לה על האיום הגדול לי, כצרכן קפאין, על המוח ותהליך ההבראה הלילי, היא הרגיעה אותי כי יש גם מחקרים אחרים. דרך אגב, לא היא ולא בעלה וגם הנכד בן השנה, שותים כל משקה המכיל קפאין, כך שנותרתי, בגמר הקריאה, עם שאלות יותר מתשובות.
בכל מקרה, יש בספר עצות מצויינות למצבי חוסר שינה ממושכים, כמו מה שקורה לטייסים בטיסות טרנסאטלנטיות, דבר שגרם לתאונות לקראת הנחיתה.
כדי לא להרחיק עדות, הדבר קורה גם בנהיגה קצרת טווח לאדם עייף וחסר שינה.
המבחן הפשוט על איכות השינה מוצג בשאלה עתיקת היומין: "האם את/ה קמים מן השינה בהרגשה של רוויה ורעננות או בהרגשת חוסר?"
הספר מומלץ לקריאה, לא רק ביכולת שלו לפשט את המידע, אלא גם בהרחבה לעולם בעלי החיים כמו השאלה כיצד הלוויתנים מצליחים לישון שנת "לא תע"מ", ועדיין לקיים תנועה כלפי מעלה כדי לנשום?”
