המעברה כזירת הישרדות. על גבעה קירחת הונחו אלה בצד אלה ואלה בתוך אלה מאות עולים חדשים מתרבויות שונות, מסיפורי חיים שונים. תוך כדי מאבק קיומי במחסור, בצפיפות ובתתֿתנאים סניטריים, נחשפים העולים בחולשותיהם ובעוצמתם: אהבות, קנאות ותככים, רגעי שבירה לצד גילויי גודל נפש ונדיבות.
מתוך ההוויה הזו יוצאת הומיה למסעה. ילדהֿנערה עולה מלוב זוכה במלגת לימודים המוציאה אותה אל המפגש הטעון עם בני הטובים בבית הספר התיכון בחיפה. שנות לימודיה הן מאבק רצוף להסתרת דלותה. נערה לוחמת ותאבת דעת, משוררת לעתיד. היא אוחזת בלבו של הקורא ומוליכה אותו, בבליל קולות הנמזגים זה בזה עד שהם מתחברים לסיפור אחד – סיפורה של מעברה.
“יצירה יחידה במינה המציגה סוףֿסוף את המעברה בפניה האנושיות, מתוך עדות של מי שהייתה שם וכותבת מתוך נפשה ולכן נוגעת בלבבות. יצוין למען ‘הגילוי הנאות’ שגם אני גדלתי באותה מעברה ועל כן יכול אני להעיד על האותנטיות, ואילו הרגש שמעורר הרומן הרגיש הזה הוא נחלת כל הקוראים והקוראות, גם מי שלא היו שם. ”(יצחק גורמזאנו גורן, סופר)
“כוחו של הספר בלשון הפיוטית שלו, הנוסכת קסם גם על רגעי היוםֿיום, וביכולתה של המספרת לרקום ברגישות רבה, ביד אמן, סיפור אנושי כובש לב, שאור וצל מעורבים בו יחדיו.” (דבורה חיץ, משוררת ומחזאית)
ספריה הקודמים של לידיה ברֿאב (שירה): למגע החבוי, הוצאת ספרית פועלים (1991) קשורה ומותרת, הוצאת עיתון 77 (1993) ילדה רצה וגופה סוכר וחמציצים, הוצאת ב. הסופר (1996) רוכבת על היומיום, הוצאת עקד 2009.