השירים שלי נכתבים מאליהם, במרוצת הזמן ובשניות הקיפאון.


דרכי המילים עולות ובאות בפתע, בזמנים מעיקים ובשעות של חסד, במסילות כהות ובשבילים מוארים: באולם ספרייה ובאולם קונצרטים גדושי עולמות, בנסיעה ברכבת או באוטובוס, על גדות נחל, בחוף ים, ברגעי אור, ברגעי צל.


נוכחים במילים הנכתבות יופי וכיעור, שבבים של אהבה, נִסי החיים, כבשן החיים, נופי שמים, נופי מוזיקה, נופי אדם. כי זה כל האדם.