נִיקִי הַנְּקֻדָּה הוּא סֵפֶר הַבָּא לְסַפֵּר לִילָדִים וּלְהוֹרֵיהֶם עַל מַסָּע שֶׁל גִּלּוּי עַצְמִי, גִּלּוּי שֶׁל עֲרָכִים כַּחֲבֵרוּת וְקַבָּלַת הַשּׁוֹנֶה . הַסִּפּוּר מְסֻפָּר תּוֹךְ כְּדֵי לְמִדַּת סִימָנֵי הַפִּסּוּק הַשּׁוֹנִים וְאֵיךְ לְכָל סִימָן יֵשׁ מַשְׁמָעוּת בְּחַיֵּינוּ.
אֶת הַסֵּפֶר כָּתַב אוּרִי כֹּהֵן, מוּסִיקַאי מַצְלִיחַ (הִלְחִין מוּסִיקָה לִסְּרָטִים בָּעוֹלָם, לְלַהֲקוֹת מָחוֹל, לְתָּכְנִיּוֹת וְעוֹד), שֶׁחַי בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת בְּפֶּרוּ, שָׂם הוּא עוֹסֵק בִּרְפוּאָה טִבְעִית, הַדְרָכַת טִיּוּלִים מְיוּחָדִים, כְּתִיבַת סְפָרִים, הַלְחָנָה וְאֵרוּחַ.
אֶת הַצִּיּוּרִים הַקְּסוּמִים צִיְּרָה אַלֵכְּס שֶׁגַּם הִיא חָיָה בְּפֶּרוּ. אַלֵכְּס וְאוּרִי מְקַוִּים שֶׁתֵּהָנוּ וְתֹאהֲבוּ אֶת נִיקִי וְאֶת חֲבֵרֶיהָ וַהֲכִי חָשׁוּב – אֶת עַצְמְכֶם.