מאז שנות התשעים עוברות מערכות החינוך במדינות רבות שינוי מהותי שמובל בידי שני כוחות סותרים לכאורה: מצד אחד התחזקות המחשבה הניאו־ליברלית, מתוך דגש על יעילות, פריון, בחירה ותחרות, ומצד שני שגשוג חסר תקדים של רטוריקת שוויון ההזדמנויות והתביעות לגיוון ולרב־תרבותיות. בישראל למשל מגמה זו מתבטאת בהקמה של בתי ספר ייחודיים סלקטיביים, אשר נוסדו מתוקף הטענות לפלורליזם חינוכי ורב־תרבותיות ובה בעת עושים שימוש נרחב במנגנוני הפרטה ומיון. כמו כן במדינות אלו מתחולל בשנים האחרונות דיון ציבורי סוער על מטרות מערכת החינוך – למשל בשאלת כפיית ההוראה של תוכנית הליבה על מיעוטים דתיים, לימודי אזרחות, תוכני ספרי הלימוד ואופיו של החינוך המקצועי לעומת חינוך שמטרותיו הומניסטיות ובלתי תלויות בהכשרת תלמידים לשוק הכלכלי.
הספר צדק חינוכי, הפרטה ומטרות החינוך מציע ניתוח ביקורתי של שלוש מחלוקות המעסיקות מערכות חינוך בכל המדינות הדמוקרטיות, ובכלל זה בישראל: המחלוקת על הצדק החלוקתי, המתבטאת בפערים בהישגים הלימודיים על רקע לאומי, אתני, מגדרי ומעמדי; המחלוקת על אחריות המדינה והמתח המובנה בין "מוסר" ו"יעילות" שמייצרים תהליכי ההפרטה; והמחלוקות על מטרות החינוך ועל הדיוקן הראוי של בית הספר, לרבות התכנים, דרכי ההוראה והמורים.
הספר משלב ניתוח נורמטיבי בכלים פילוסופיים וניתוח אמפירי בכלים כלכליים, תרבותיים ופוליטיים, ומצייר תמונה רחבה ומפורטת ראשונה מסוגה של מערכת החינוך הישראלית וההקשר שבתוכו היא פועלת. בספר ימצאו עניין אנשי אקדמיה, מורים, מנהלי בתי ספר, קובעי מדיניות במערכת החינוך והציבור הרחב.
פרופ' יוסי דהאן הוא מרצה למשפטים והמנהל האקדמי של חטיבת זכויות האדם במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן, מלמד פילוסופיה באוניברסיטה הפתוחה, ויושב ראש מרכז אדוה לחקר החברה בישראל. עם פרסומיו נמנים בין השאר תיאוריות של צדק חברתי (האוניברסיטה הפתוחה, 2013), להמציא אומה - אנתולוגיה שערך עם הנרי וסרמן (האוניברסיטה הפתוחה, 2006), ו- Global Justice and International Labour Rights שערך עם פאינה מילמן־סיון וחנה לרנר .(Cambridge University Press, 2016)
