באביב 1971 דרכה לראשונה כף רגלו של אריה זהר במשרד ראש הממשלה. מאז ועד קיץ 2017 הוא שירת 19 ממשלות ותשעה ראשי ממשלה - מגולדה מאיר ועד בנימין נתניהו, ומילא מגוון תפקידים - החל בתיוק מסמכים ועד מזכיר הממשלה בפועל.
"בסוף נשאר הפרוטוקול" מאפשר הצצה אל סדרי עבודתהשל הממשלה, ומציג את התמורות במעמדה וביוקרתה, את המעבר מסגירות מוחלטת ותחושה של קודש הקודשים לפתיחות כמעט מלאה, את התגברות כוחו של ראש הממשלה וגם את היוזמות לשכלול עבודת הממשלה והחלטותיה (שלא צלחו לרוב).
"לא כדאי לך לדעת כיצד עושים חוקים ונקניקים", אמר אוטו פון ביסמרק, הקנצלר הגרמני הראשון. "מעולם לא ראיתי כיצד מכינים נקניקים", כותב זהר, "אך ראיתי והרחתי כיצד מבשלים ובוחשים אלפי החלטות במשך כמעט חמישה עשורים".
ככל הידוע, אין עוד ספר המתאר את עבודת הממשלה במישור הקבינטי (להבדיל מפעילותם של משרדי הממשלה כ-GOVERNMENT), ומתאר את התהליך האבולוציוני שהתחולל לאורך השנים, עד למצב שבו מרבית הדיונים במליאת הממשלה רדודים וקצרים.
"בסוף נשאר הפרוטוקול"מספר מצד אחד על תקנונים, על קוורומים, על ועדות ועל סטנוגרמות - ומצד שניעל השחקנים הראשיים על הבמה ועל משרתי הציבורמאחורי הקלעים.
בין השורות, בדרכו המינורית המיוחדת, שופך המחבר אור על משבר המשילות העמוק שאנחנו מצויים בעיצומו, ואשר איש אינו יודע לאן יוליך.האם פנֵינו לדפוסים חדשים ביחסי אזרח-ממשל ואל E-DEMOCRACY – ובתרגום לעברית אי-דמוקרטיה?
אריה זהר הוא בעל תואר שני כפול במינהל ציבורי - מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומאוניברסיטת הרווארד בארה"ב. לאחר פרישתו משירות המדינה פירסם ספר שירה הנושא את השם "שיר בעלטה".