חופשת הקיץ נגמרה ודוּנִי מתחילה את כיתה ב'. "כמה גדלת, קשה להאמין!" אמרה סבתא שלה בדרך לבית הספר ביום הראשון ללימודים. גם לדוני זה נראה כמעט בלתי נתפס.
דוני שבה לבית הספר, וגם אבא שלה השתחרר מבית החולים וחזר הביתה. נדמה שהכול יהיה כפי שהיה, אבל לפעמים אבא מעדיף לצפות במשחק כדורגל בטלויזיה, והכי גרוע – הוא מזמין את ורה לארוחת ערב. בינתיים יוצאת דוני לטיול עם כיתתה, ועד מהרה הולכת לאיבוד! האם תמצא את הדרך חזרה? את מי תפגוש פתאום באמצע הדרך? ומה יעלה בגורל החברות שלה עם אלה-פרידה?
סִפּוּר מצחיק ונוגע ללב על האופן שבו קשרים עם אנשים שונים משפיעים עלינו, מֻתְאָם בִּמְיֻחָד לְקוֹרְאִים מַתְחִילִים וּלְקוֹרְאוֹת מַתְחִילוֹת.
ניפגש כשניפגש הוּא פְּרִי שִׁתּוּף פְּעֻלָּה נוֹסָף שֶׁל הַסּוֹפֶרֶת הָאֲהוּבָה רוֹסֶה לָגֶרְקְרַנְץ וְהַמְּאַיֶּרֶת אֶוָה אֶרִיקְסוֹן – סֵפֶר חמישי בַּסִּדְרָה הַמַּצְלִיחָה בְּכִכּוּבָהּ שֶׁל דּוּנִי.
מִשִּׁבְחֵי הַבִּקֹּרֶת לְסִפְרֵי הַסִּדְרָה שֶׁהָיוּ לְרַבֵּי-מֶכֶר בָּעוֹלָם וּבְיִשְׂרָאֵל:
"לֹא פָּחוֹת מִפְּנִינָה... מִי שֶׁרֵאשִׁית הַקְּרִיאָה שֶׁלּוֹ הִיא כָּזֹאת, יַמְשִׁיךְ וְיִקְרָא תָּמִיד." (מִרְיָם קוּץ, "יְדִיעוֹת אַחֲרוֹנוֹת")
"מִסּוּג הַסְּפָרִים שֶׁאֲנִי נוֹהֶגֶת לְחַבֵּק לִפְנֵי שֶׁאֲנִי סוֹגֶרֶת." (שְׁלוֹמִית כֹּהֵן-אָסִיף, "הָאָרֶץ")
"רוֹסֶה לָגֶרְקְרַנְץ מִתְגַּלָּה כְּקוֹסֶמֶת, לֹא פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר כְּסוֹפֶרֶת מְחוֹנֶנֶת." (ד"ר שַׁי רוּדִין, "קְרִיאַת חוֹבָה")