בראשית שנות ה־60, כאשר בארץ בכלל ובירושלים בפרט עוד לא הייתה כל מודעות מקצועית או ציבורית לנושא השימור, אישרו ועדות התכנון הסטטוטוריות את הריסת בניין בית היתומות הגרמני "טליתא קומי" שעמד סמוך למקום שנבנה, בניין המשביר לצרכן בשנת 1970, בפינת הרחובות בן־יהודה והמלך ג'ורג'. בשנת 1979 ניסתה העירייה להציל את הבניין בעל הערך ההיסטורי והארכיטקטוני הרב, והטילה על דוד קרויאנקר להציע ליזמים תכנית בינוי חדשה שתכלול, נוסף על הבנייה החדשה, שימור ושיקום של הבניין ההיסטורי. משדחו היזמים את התכנית, יזם דוד קרויאנקר להקים ברחבת "הכשרת הישוב", ליד המשביר לצרכן אתר הנצחה ובו שלושה אלמנטים ארכיטקטוניים שפורקו מן הבניין ההיסטורי. עיצב את האתר אדריכל נחום מלצר, ואת הפיתוח הסביבתי של הרחבה תכננו האדריכליות יוניס פיגארדו וחנה מינצקר. הקומפוזיציה הסוראליסטית עוררה ביקורת ציבורית קשה גם בשל החשש כי נוצר כאן תקדים לא־רצוי, וכי בעקבותיו יוקמו אתרי הנצחה נוספים שישמשו תחליף לשימור מלא של בניינים היסטוריים. במרוצת השנים הפך אתר "טליתא קומי" לציון דרך אורבני ומקום מפגש חי ותוסס.
פרקי החוברת:
הקדמה: אמנון ניב, מהנדס העיר
מבוא: דוד קרויאנקר
פרק א: התיעוד החזותי־עיוני של הבניין
פרק ב: הרעיון העקרוני – תיעוד פיזי תלת־ממדי של הבניין
פרק ג: מיקום וצורת התיעוד הפיזי התלת־ממדי
פרק ד: תיאור בניין טליתא קומי ומרכיביו הארכיטקטוניים
פרק ה: תולדות בניין טליתא קומי, 1868–1980
פרק ו: תולדות תכנון מתחם טליתא קומי מאז 1950
פרק ז: אדריכל הבניין, קונראד שיק 1822–1901
* ביבליוגרפיה ומקורות