מחר תזרח השמש אינו ספר קונוונציונלי על השואה. הוא אינו מתאר את הזוועות שהתרחשו במלחמת העולם השנייה, במיוחד כנגד העם היהודי. תחת זאת, המחברת מספרת את סיפור חייה כילדה באותה תקופה.
אירית דרור־רייטן מציירת ביד אמן רגישה ועדינה סצנות מילדותה, מגיל שלוש עד שש, ומתארת את המאורעות כפי שתפסה אותם אז, עם תובנות ודימויים של ילדה שחייה השלווים והמאושרים במחוזות הכפר בפולין התנפצו תחת הכיבוש של גרמניה הנאצית.
בלילה גשום וקר חומקת ריני הקטנה מכיתת הירי אשר משמידה את רוב בני משפחתה. אמה מצטרפת לפרטיזנים, אביה מגורש לאושוויץ, והיא מוצאת את עצמה לבד, מסתתרת בסל כביסה בבית משפחת איכרים נוצרית.
לאחר השחרור בידי הרוסים, והאיחוד המופלא עם אמה, הילדה נאלצת להתבגר מיד ולתפקד כמבוגרת אחראית. היא לוקחת אחריות על אמה ועל עצמה ומנהלת מאבק הישרדות יומיומי. ואז, מתרחשת הפתעה שלא תיאמן.
מטרתו של הספר היא להעביר מסר לילדים שסבלו ממחסור ומהתעללות מכל סוג: לא לוותר, לא להיכנע ולא לאבד תקווה — מחר תזרח השמש!
אירית דרור־רייטן נולדה ב־22 בספטמבר 1939 בבוריסלב שבפולין. לאחר מלחמת העולם השנייה גרה עם הוריה בוולדנבורג שבפולין, וב־1950 עלתה עם משפחתה לישראל. היא למדה בבית הספר טביתא של הכנסייה הסקוטית ביפו ובקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה בתל אביב.
היא בוגרת לימודי תואר ראשון בקווינס קולג' בניו יורק ולימודי תואר שני בפסיכולוגיה באוניברסיטת לסלי בבוסטון. במשך שנים רבות לימדה מוזיקה ואנגלית, ובעשרים השנים האחרונות היא מטפלת בחיילי צה"ל הסובלים מהפרעות דחק פוסט־טראומטיות.
לאירית דרור־רייטן יש ארבעה ילדים ושבעה נכדים. היא מתגוררת עם בעלה בישראל.