אלון ברזילי מתאר את עצמו באחד משיריו כ"קאובוי של שירה", אבל אפשר לראות בו גם מכשף של שירה, מומחה לאמנות המטאמורפוזה, גלגול הצורה. ברזילי מכשף בשיריו זמן לתנועה, סימני פיסוק לנקודות ציון במרחב, חפצים דוממים לבני אדם ואפילו משוררים – כיהודה עמיחי, ישראל אלירז או ויסלבה שימבורסקה – לציפור, סונאר או כוכב.
הספר כולו נקרא "מדרגות" אולי בעקבות שיר שבו מכשף ברזילי גרם-מדרגות של בניין רב-קומות, והופך אותו לתיבת תהודה של כלי נגינה ענקי – זה שעליו הוא מנגן וכותב את שיריו.
"מדרגות" הוא ספר שיריו השני של ברזילי. כמו בספרו הראשון – "כמו בדרך אגב", שראה אור לפני כשנה גם הוא בהוצאת "עולם חדש" – גם שירי "מדרגות" מצטיינים בשילוב מפתיע של דמיון פורץ גבולות עם עקביות לוגית והבנה של אומנות השירה המאפשרים למשורר להוביל את המטאפורות המפתיעות עד למיצוי משמעותן.
מבט
הִשְׁתַּקְּפוּת מְנַצְנֶצֶת בְּיָרֹק
מְמַלֵּאת וְכוֹבֶשֶׁת אֶת עֵינַי.
בַּמִּרְוָח בֵּין הָעֵצִים
חֲבוּיָה זִקִּית שָׁמַיִם
וְאוֹר רִאשׁוֹן זוֹלֵג
וּמְעַטֵּר סִירֶנַת אֲגַמִּים.
מַגַּע הָעַיִן בַּתְּמוּנָה
מְבַקֵּשׁ הַתְמָדָה. אֲנִי
נֶאֱחָז בְּפָנֶיהָ
וּבִתְמוּרָה
הִיא צָפָה עַל סְנַפִּירֶיהָ
וּנְמַסָּה אֶל תּוֹךְ אִישׁוֹנַי
כְּמוֹ בְּסִפּוּר בְּרֵאשִׁית.