ספר זה, שראה אור בשנת 1515, נחשב אחת מנקודות הציון של תרבות המערב: פרסומו היה מעין יריית פתיחה או חזרה גנרלית לקראת הדרמה של הרפורמציה, ששינתה לבלי הכר את הנצרות ואת תרבות אירופה למן המאה השש-עשרה ואילך.
הספר הוא סאטירה חריפה ובוטה השמה ללעג ולקלס את אנשי הכנסייה השמרנים. זהו אוסף מכתבים בדיוניים שנכתבו מנקודת מבטם של ההומניסטים הנאורים, שהתחפשו כאן ל"אנשים חשוכים" – אנשי הממסד הכנסייתי.
זהו ספר משעשע מאוד לקריאה – ולחו של ההומור שבו לא נס גם כיום, חמש-מאות שנה לאחר שפורסם. אמנם אין הוא משקף בהכרח מציאות כהווייתה, אך הבנת הרקע ההיסטורי לכתיבתו, היכרות עם הדמויות המעורבות בפרשה, אופן קבלתו בעת ההיא ובמרוצת הזמן – לכל אלה ערך רב לכל המבקש להבין את שהתרחש בקיסרות הגרמנית במחצית הראשונה של המאה השש-עשרה, אותם אירועים ששינו במידה ניכרת את פניה של אירופה.