“מי שמכיר אותי יודע שספר המורכב מסיפורים ולא מעלילה אחת זה לא בדיוק כוס התה שלי.

הספר נחת בידיי ומתוך סקרנות קראתי את הסיפור הראשון "החיים באורגינל", ובעקבותיו נשאבתי ליתר 16 הסיפורים שהספר אוגר בתוכו.

חשבתי לעצמי שלשבת עם אגי רגנר לכוס קפה, זו צריכה להיות חוויה לא רגילה. האישה הזו צוברת בתוכה סיפורים משעשעים בקצב מסחרר. מאיפה יש לה את האנרגיות והדמיון הזה? פששששש

הכתיבה של אגי רגנר קולחת, קצבית והכי חשוב אי אפשר לסיים סיפור מבלי להעלות חיוך על השפתיים, ו/או להישאר אדיש אליו.

סיפוריה מגוונים, עוקצניים, מתוחכמים, לעיתים עצובים שחולשים על מגוון סצנות וביקור במחוזות שונים כמו: זוגיות, מערכות יחסים, חברות, משפחה, עולם החי, טכנולוגיה, ומה לא?

קל להתאהב בנובלות הללו ולקרוא אותן בין לבין ולא חייבים להיצמד לספר כמקשה אחת, אפשר לצרף אותו לספר נוסף ולהתרענן מסיפור תוך כדי קריאה של ספר עם תוכן שמצריך חשיבה והרהור.

היו מספר סיפורים שחיבבתי כמו: הניקיון מהשטן, סקס עם מקס, מרק עגבניות, להיות או לא להיות ויש עוד. רק צריך לפתוח את הספר, ליפול על סיפור ולקרוא.

זה מסוג הספרים שנקראים, צוחקים ונשכחים. הם מביאים נחת רוח, ללא שום מחוייבות. קראת, נהנת שכחת.

המשפט "מה שאת רוצה" מופיע מספר פעמים בסיפוריה ועל כך שם הספר.

הכריכה של הספר שנבחרה על ידי ולריה הדר מיוחדת ומטעה, אך בהחלט מתאימה לרוח המילה הכתובה.

זהו ספר כתוב בגובה העיניים, קצבי וזורם, ללא רגע דל של סופרת עם דימיון פרוע, וסקרנית, שאוהבת להתבונן באנשים וליצור סביבם את הסיפור.

מהכריכה הבנתי שאגי רגנר מתנדבת בארגון למלחמה בסרטן, תורמת טיפולים קוסמטיים לקהילת נשים מחלימות מסרטן, ובזמן שמסכת היופי על פניהן, היא קוראת להם סיפורים הומוריסטיים, ומעניקה להן רגע של נחת. רק על כך מגיע לה שאפו ענקי!

בשורה התחתונה: משעשע... קראת נסעת! לפעמים לא צריך יותר מזה.

תיהנו

לי יניני

אלונים, סיפורים, 309 עמודים, 2018”