מביתו שלמרגלות הגלבוע חוזר מיכאל (מייקל) עופר אל מחוזות ילדותו ונעוריו בשכונת רחביה בירושלים של שנות הארבעים. צרורות המכתבים שהשאירה אמו, אילזה, חושפים בפניו קשרים מפתיעים עם דמויות ידועות על רקע הקמת המדינה, ומאירים מחדש את זיכרונות הילדות ואת יחסיהם של אביו ואמו עם ילדיהם.
הגיבור משוטט בעברו דרך מכתבי האהבה הרבים שקיבלה אמו, וצולל אל תוך הקשרים שקיימה לאורך חייה. דמות האם כפי שהיא מצטיירת בזיכרונו, נשזרת בדמותה של האישה היפה והחזקה המתוארת במכתבי האהבה של מחזריה.
מיכאל (מייקל) עופר נולד בברלין בשנת 1935. בשנת 1936 השתקעה משפחתו בשכונה רחביה שבירושלים. אביו, ולטר הירש, היה רופא ילדים, ואמו הייתה מורה להתעמלות אורתופדית לילדים. בגיל עשר נשלח לקיבוץ בית אלפא והתחנך במוסד הקיבוצי גלבוע. עסק בחינוך ובהוראה, בבית אלפא ובמכללה האקדמית אורנים. אני, אמא והבית הלאומי הוא ספרו השני. קדם לו האב, הבן ורוח החופש (ספרית פועלים 2009).