איך היא שוב עושה את זה? איך היא שוב צומחת? יש לנו היכולת הזו, לנשים. אנו זן נדיר. יש לנו כוחות של אמא אדמה, אחרי חורף, אחרי בצורת, לפתע להוציא עלה קטן ועוד אחד ופרח מבויש ושוב לצמוח ולהרים עיניים לשמים.
אותה האישה המחכה, המעוררת את הערוגות לפרוח בכוח ערגתה, כשפניה לכיוון השמיים, היא היא שפותחת את ברכת השמים. המחשבה שהשמים מגשימים עלינו גשם היא אך אשליה אופטית; זו אמא אדמה הזו, שמפנה מבט צמא כלפי מעלה, ועל ידי כך מגשימה את הגשמים. ובכל שנה הכוח הזה חוזר ועולה בנו. שוב חוזר הניגון.
איך היא צומחת מוקדש באהבה גדולה לכל הנשים גשומות העפעפיים, שבאמת מחכות להתגשם. לכל אלה שמביטות אל השמים. לכל אימהות האדמה.