“למה רק ספר בסדר? ספר עם פוטנציאל אבל עם מגרעה אחת גדולה - וולגריות וגסות בתיאורים מסוימים שמפחיתים מהערך האנתרופולוגי של הסיפור הזה. מצד אחד מפגש ראשון עם פרוזה אינדונזית על התרבות, המסורות, המיתולוגיות מחד ומאידך את ההיסטוריה המודרנית של אינדונזיה תחת כיבוש יפני והשפעה הולנדית. זה לכשעצמו מעניין וכמי שמחפש לקרוא ספרות מכל העולם כדי להכיר תרבויות שונות זה מה שמשך אותי לקרוא את הספר. הסיפור עצמו הוא תערובת של אגדה על עיר מדומיינת הלימונדה שמה שמנסה להדהד את העיר מקונדו של גארסיה מרקס הקולומביאני. סיפורה של הזונה דיואי איו ובנותיה, בעליהן וכל הקורות אותם במהלך של כמה עשרות שנים. מסופר היטב, קריא מאוד, מעניין אבל כאמור תיאורים גסים כמו גם וולגריים גרמו לי לעתים לשאט נפש ורצון לדלג. מי שירצה להכיר את דיואי איו, אלמנדה,אדינדה, מאיה דיואי, שודאנצ'ו, קריסאן, החבר קליואן, הילד קינקין, את כלבי האג'אק ועוד אחרים - מוזמן להתמודד, לדלג על הגסויות ולנסות להינות מהערך המוסף האנתרופולוגי וההיסטורי יחד עם יכולת סיפורית בהחלט משכנעת.”