"שלפתי את המוסף מתוך הערימה. מול עיני הזדעקה כותרת שהלמה בי: גבורה, טירוף או פחדנות. הרגשתי נדחפת אל תוך המילים, רצה בין השורות. הכתבה עסקה במלחמת יום כיפור, בה מצאתי את עצמי מעורבת ומשלמת מחיר כה יקר. כבר מחלקה הראשון של הכתבה התברר לי שנגעתי במשהו שאולי מוטב היה לולא נתקלתי בו. חשתי כמי יודע שאסור לא לגעת ובכל זאת אינו יכול שלא. ושוב ושוב ניסיתי להרפות מן העיתון ושוב ושוב שבתי אל המילים, מנסה להביןא ת פישרן. ככל שניסיתי לקלוט את משמעותן נפלה אבן ועוד אבן מן החומה שבניתי סביבי, והתנפצה לרסיסים. "שרב" הוא עדות, אישית מאוד ומיוחדת במינה, של אשה צעירה שמצאה את עצמה מעורבת במלחמת יום הכיפורים ושילמה את מחירה הכבד. שנים לאחר המלחמה משחזרת חני זיו את ימי המלחמה שלה, ועוד יותר מזה את ימי המלחמה האחרונה של החבר שלה, שרגא, שלו עמדה להינשא, ושל אליעזר, אחיה הבכור. שניהם קציני שריון, האחד ברמת הגולן והשני בחזית התעלה. סיפורם האישי ממצה את קורות המלחמה של שתי חטיבות טנקים סדירות שספגו, אולי יותר מכל יחידה אחרת, את מהלומת יום הכיפורים תשל"ד, מהלומה ששחקה אותן עד דק. סיפורם של חני, שרגא, אליעזר וחטיבותיהם, הוא בעצם גלעד לדור שלם, שעל גבו התנפצו מה וכמה תדמיות שוא. ועוד יותר מכך, שרב, הוא סיפורן של כל הנשים-החברות-האחיות שנשארו בבית, וניהלו קרבות פרטיים, קשים אולי לא פחות מאלה של אהוביהן שבחזית.