הסוציולוגיה של התרבות ממקמת את תחומי היצירה ואת שיפוטי הטעם בסביבתם החברתית. כענף ידע סוציולוגי היא אינה מבקשת להעריך או לשפוט את התרבות ואת האמנות, אלא מציעה תובנות בנושאים כמו הקשר שבין טעם באמנויות ובמוצרי צריכה לבין מעמד חברתי וסגנון חיים, היחסים בין תרבות פופולרית לבין תרבות גבוהה, מאפייני התרבות הפוסטמודרנית, הסביבה הארגונית של ייצור התרבות והאמנות, ואופיה של הייחודיות התרבותית הלאומית בעידן הגלובליזציה התרבותית.
ספר זה, הרואה אור במסגרת קורס בסוציולוגיה של התרבות באוניברסיטה הפתוחה, מציג את עיקרי הידע הסוציולוגי בנושאים אלה ואחרים לאור גישות תאורטיות מרכזיות. לצד גישות כמו אסכולת פרנקפורט, אסכולת בירמינגהם וגישת ייצור התרבות, מקדיש הספר שני פרקים לפריסת גישתו התאורטית של פייר בורדייה לתחום התרבות ולמחקרים ששאבו את השראתם ממנה.
על המחבר: מוטי רגב חוקר את התרבות בת-זמננו ומתמחה בעיקר בלימודי מוזיקה פופולרית. הוא מכהן כפרופסור לסוציולוגיה ועומד בראש התכנית לתואר שני בלימודי תרבות באוניברסיטה הפתוחה. פרסם את הספרים Popular Music and National Culture In Israel (יחד עם אדווין סרוסי; הוצאת אוניברסיטת קליפורניה 2004), רוק: מוסיקה ותרבות (דביר 1995) ועוד וגיטרה (בית ברל 1993), וכן מאמרים בכתבי-עת אקדמיים.