חוברת זו מכילה סקירת ספרות על עבודות ומחקרים בנושא בחירת הורים את בית הספר לילדיהם.
פרקי הספר עוסקים בנושאים הבאים: מעבר מאיזורי רישום לבחירה בחינוך והוויכוח הנילווה אליו, מודלים של בחירת הורים את בית הספר לילדיהם ובהם גם דגמים שונים של בתי ספר שהתפתחו במערכת חינוך המאפשרות בחירה, תוכניות בחירה בחינוך כפי שהן מיושמות במדינות שונות ועוד.
על רקע הביקורת הגוברת והולכת על מסגרות החינוך הממלכתיות המסורתיות הופיעו בעולם רפורמות שונות. הבולטות שבהן הן אלו המגדילות את אפשרויות הבחירה בחינוך והמתירות להורים ולתלמידים בין בתי ספר. בעשורים האחרונים מאפשרות יותר ויותר מדינות בחירה בין בתי ספר, והמגוון הולך וגדל.
לכן, השאלה המעסיקה את קובעי מדיניות החינוך היום היא לא אם לאפשר בחירה בחינוך, אלא כיצד להפעיל תכניות בחירה ואיזה אופי לשוות להן.
חינוך חובה כהסדר חברתי מודרני מתבסס על הסכמה ציבורית רחבה בדבר אחריותה של המדינה להקנות השכלה לצעירים ולספק שירותי חינוך. במסגרת הסדר זה, המדינה היא הקובעת את תוכני הלימוד ואת תקני בית הספר.
הפרק הראשון מוקדש למעבר מאזורי רישום לבחירה בחניות ולוויכוח הנלווה אליו.
בפרק השני מובאים מודלים של בחירת הורים את בית הספר לילדיהם ובהם גם דגמים שונים של בתי ספר שהתפתחו במערכות חינוך המאפשרות בחירה.
הפרק השלישי מציג תכניות בחירה בחינוך כפי שהן מיושמות במדינות שונות: הולנד, ארצות הברית, ניו זילנד, אוסטרליה, בריטניה, דנמרק, שוודיה, וצרפת.
בפרק הרביעי מובאים ממצאים ממחקרים אמפיריים שבחנו תכניות בחירה בחינוך.
הפרק החמישי מוקדש לשיקולי הורים בבחירת בית ספר.
הפרק השישי עוסק בבחירה בחינוך בישראל. בתחילתו ניתנת סקירה כללית על מערכת החינוך במדינה ועל השינויים שחלו בה, בהמשכו מוצגים טיעונים בעד ונגד בחירה בישראל והוועדות שדנו בבחירה בחינוך, ובסיומו מובאת הצגה מפורטת של תכנית הבחירה, הדיונים והוועדות שקמו במשרד החינוך להתוויית מדיניות בנושא.
לבסוף מוצגות תכניות הבחירה בתל-אביב ובירושלים.