וכך סיפר מאסטר זן זקן:
'לפני שהתחלתי ללמוד זן,
חשבתי שהרים הם רק הרים ונהרות הם רק נהרות.
כשהתחלתי ללמוד זן,
שמתי לב שהרים הם לא רק הרים ונהרות הם לא רק נהרות.
עכשיו, כשסיימתי ללמוד,
הבנתי סוף סוף שהרים הם רק הרים ונהרות הם רק נהרות'.
מה עבר על אותו מאסטר זן זקן?
האם הבין הכל או לא הבין דבר? האם זה היינו הך?
או במילים אחרות:
האם הניסיון לתאר את המציאות חותר תחת האפשרות לחוות אותה, או שמא ניתן להשתמש בשפה על מנת להתאחד עם המציאות? ואולי לשפה, כמו למציאות, יש מובן עמוק יותר — חסר מילים אך מלא משמעות.