חוקרת ספרות צעירה נקלעת למשבר. לאחר שעסקה במשך עשרים שנה בקריסטבל, פואמה שכתב ס"ט קולרידג' באנגליה במפנה המאה ה־ 19 , כל מה שהיא קוראת נדמה לה משעמם. בייאושה היא עוזבת את האוניברסיטה ומגיעה לקבוצת קריאה תרפויטית. לאחר שנתיים של עבודה משותפת היא מציעה להביא את קריסטבל לקבוצה, והצעתה מתקבלת.
ספר זה מגולל את תהליך התנפצותה של הפואמה המסתורית אל תוך קבוצת הנשים הישראליות, המנסות להתחבר ליצירה רחוקה מעולמן, המובאת אליהן בתרגום לעברית. בתהליך אמיץ ויוצא דופן, המשלב בין מחקר ספרותי למחקר אוטו־אתנוגרפי, חושפת לילך ניישטט בורנשטיין את ההתחוללות המסתורית בקבוצה, ובתוך כך מגלה מחדש מדוע נצמדה כה בעוז אל קריסטבל שלה.
הספר, המתחקה אחר הדרכים המעמיקות והסמויות בהן מהדהדת יצירת ספרות בנפש ובקבוצה, הוא עדות מפעימה לכוחה של הספרות.
ד"ר לילך ניישטט בורנשטיין חוקרת שירה, אמנות והיסטוריה. מלמדת במכללת סמינר הקיבוצים ועמיתת פוסט־דוקטורט במכון מופ"ת. בין פרסומיה: תרגום קריסטבל (אבן חושן, 2011), היהודיה שלהם: מותר ואסור בעדויות על השואה (האוניברסיטה העברית ומכון מופ"ת, 2016 ), הפואטיקה של הפרגמנט (רסלינג, בדפוס).