מה היה מקומן של המלה הכתובה ושל הקריאה בדרמת ההתערות של יהודי מזרח אירופה בעולם החדש? איזה תפקיד מילאו סופרים, עורכי עיתונים, מוציאים לאור, מוכרי ספרים וספריות בחייהם של מיליוני מהגרות ומהגרים שהגיעו לצפון אמריקה בשלהי המאה התשע עשרה ובראשית והמאה העשרים? שאלות אלה ניצבות ביסודו של הספר נפלאות בעולם החדש, שדן בשוק ספרי היידיש בארצות הברית, כפי שהתפתח בתקופת ההגירה ההמונית ועד מלחמת העולם השנייה.
הספר תורם תוכנות חדשות להבנת התפתחותה של תרבות היידיש המודרנית, ומוסיף נדבך חדש לחקר התפוצה הגדולה ביותר בעולם היהודי - הקהילה היהודית בארצות הברית, עולה ממנו, כי בניגוד לדימוי המקובל, ציבור המהגרים ממזרח אירופה לא נמנה עם שכבת האנאלפבתים בחברה היהודית באימפריה הרוסית, וכי לפעילות הספרותית והמו"לית ביידיש בארצות הברית היה קהל קוראים שהלך וגדל ככל שגאו גלי ההגירה החל בשנות התשעים של המאה התשע עשרה.
בעשורים הראשונים של ההגירה ההמונית סייע שוק ספרי היידיש למהגרים בתהליך האמריקניזציה, ואילו בעשורים המאוחדים יותר ביטא הספר ביידיש את זהותם האתנית של המהגרים היהודים. שוק ספרי היידיש בארצות הברית פעל אפוא בין דרישות ההתערות לאתגרי האתניזציה.
נפלאות בעולם החדש הוא המשך לספרה הקודם של המחברת בחנותו של מוכר הספרים: חנויות ספרים יהודיות במזרח אירופה במחצית השנייה של המאה התשע עשרה (מאגנס 2006). שני הספרים פורשים יריעה רחבה באשר למקומן של האוריינות ותרבות הדפוס בהנעת תהליכים חברתיים והתרבותיים בקרב יהדות מזרח אירופה, בארצות מוצאם ובארצות הגירתם.
ד"ר חגית כהן, חברת סגל המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה, חוקרת את תרבות הספר הקריאה של יהודי מזרח אירופה. לאחרונה עסקה בחקר התפתחותה של ספריית ההשכלה בחברה היהודית במרחב הדובר גרמנית ( 1812-1750).