ההיסטוריונית האמריקנית גרטרוד הימלפרב מעולם לא חששה להצטייר כמי ש"חיה בעבר". הקריירה הארוכה שלה, הנפרשת על פני שבעה עשורים, משקפת מחויבות בלתי מתפשרת לא רק לסטנדרטים גבוהים של כתיבה ומחקר, אלא גם לשימור המורשת המוסרית והפוליטית של החברה החופשית במערב.
הימלפרב קנתה את עיקר תהילתה בשורה של חיבורים שהפריכו את הדימוי הדכאני שנקשר לאנגליה הוויקטוריאנית בדמיונם של דורות מאוחרים יותר, והעלו על נס מידות טובות כגון חריצות, יישוב הדעת, הגינות ואחריות, שמילאו, לטענתה, תפקיד מכריע בשגשוגה של חברה זו. כתביה הפולמוסיים של הימלפרב עומדים בסימן קריאתה לטפח את המידות הוויקטוריאניות גם בימינו אנו ולהגן עליהן מפני השפעתן ההרסנית של האידיאולוגיות הפרוגרסיביות והרדיקליות שהכו שורשים בחיי הרוח ובזירה הציבורית. יכולתה לבטא רעיונות אלו בסגנון בהיר ומשכנע ולעגן אותם בלמדנותה המופלגת ביססו את מעמדה כ"גברת הראשונה" של הניאו-שמרנות האמריקנית.