"להאיר פינות אפלות" הוא ספרה הראשון של יעל פנקס. בספר קובץ סיפורים שגיבוריהם צמחו בתוך המערבולת של המציאות הישראלית. מערבולת של עולים חדשים וותיקים, מלחמות צבאיות ומאבקי הישרדות בתנאי מצוקה כלכלית וניכור חברתי.
בספר שישה שערים המסמנים תחנות עיקריות במעגל החיים: ילדות, נעורים, זוגיות ומשפחה, אהבות ראשוניות ואהבות מאוחרות, ובשלהי החיים¬¬ – הזקנה על פניה השונים.
יעל פנקס היא פיזיותרפיסטית המטפלת באנשים עם מוגבלויות גופניות – זמניות וכרוניות –יותר מארבעים שנה. דרך הקשר הטיפולי למדה לחדור לנבכי נפשם של מטופליה, ולהיות לצדם ברגעי תסכול, כאב ופחד.
הפינות האפלות הן מקום משכנם של פחדים, מאוויים, כאבים, כמיהות – משקעי סערות רגשיות המטלטלים את הנפש בצמתים חשובים של החיים ושוקעים במעמקיה הנסתרים.
"אך יש ויצוצו מתוכנו אל האור, דרך זיכרון, חלום או דרך כתיבת עצמנו[…] בחלוף הזמן ה"אני" יודע לעגל פינות חדות, מבלי שיעיבו עלינו סערות הנפש של אתמול".
הפינות האפלות אינן רק נחלת גיבורי הסיפורים – הן נמצאות בכולנו. הכתיבה, כמוה כאיזמל מנתחים, בכוחה לחדור פנימה ולעורר רגשות וכמיהות מרבצם העמוק בפינות האפלות של הנפש ולהעלותם אל התודעה, אל האור. אכן, לא מעט מן הדמויות בארבעים ושישה הסיפורים שבספר, מפלסות לעצמן דרך חדשה מלאה בתקווה ובהכרה בערכן האמתי. יעל פנקס מתארת מאבקים סמויים בין ה"אני" החיצוני שעוצב מכוחם של נסיבות ואילוצים חיצוניים ,ובין "אני" פנימי, נסתר, אוטנטי שאולי הודות לרגעי משבר הסודקים את הנפש – מצליח להגיח אל המרחבים הפתוחים ולהיאחז בקיים .
הסיפורים מתארים קורות חיים אישיים על-זמניים, אך הם צבועים בצבעי הזמן והמקום ,ומהדהדים בהם אירועים שנצרבו בתודעה הישראלית הקולקטיבית.